Streetwise Hebrew

Sometimes we're just "in basa" – in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Guy teaches us verbs derived from "basa," plus more nouns like "hitba'asut," which could be translated as "the process of getting bummed out." Who said Hebrew isn't a rich language? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Bassa – Bummer – באסה Eize bassa – What a bummer – איזה באסה Eize basa ze she… – It's so annoying when… – איזה באסה זה ש Ani be-basa – I am depressed – אני בבאסה Kuli be-basa – I am so bummed out – כולי בבאסה Ani al ha-panim – I am not doing well at all – אני על הפנים Meva'es, m'va'es – It's bumming me out – מבאס Ze ma ze m'va'es – That's so annoying – זה מה-זה מבאס Mva'es ta-tachat – It's so annyoing – מבאס ת'תחת Mevo'as – Annoyed – מבואס "Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo'eset" – It doesn't matter that your girlfriend is bummed out – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת Mevo'eset mi- Bummed out because of something – מבואסת מ "Ani merutse me'od, kamuvan hitba'asti she-lo kibalti telefon" – I am very satisfied. Of course I am bummed out because I didn't get a phone call – אני מרוצה מאוד, כמובן התבאסתי שלא קיבלתי טלפון Hitba'ast she-lo hitkasharti? – Were you bummed out I didn't call? – התבאסת שלא התקשרתי Hitba'asoot – Becoming upset – התבאסות Nirshema hitba'asut – "An annoyance was registered" – נרשמה התבאסות Me'ootsban – Pissed off – מעוצבן Playlist and Clips: Cohen & Mushon – Basa (lyrics) Comedy bar, standup comedy, eize basa Ha-dag Nachash – Lazuz (lyrics) Hitba'asti Ep. no. 68 about nivcheret HEB Ep. no. 254 about me'ootsban HEB

This week we're celebrating half a million downloads of our podcast, so Guy decided to dedicate this episode to חצי – "half" in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, "hetsi" gets everywhere. But when do we say "hetsi" and when "hatsi"? Listen to find out. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Hatsi/hetsi, hatsa'eem – Half, halves – חצי, חצאים "Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga'at" – They tell me I am half a person, and she's half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת "Hatsi olam soneh hatsi" – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי "Tsarat rabim hatsi nechama"- Misery loves company – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a one-and-a-half-room apartment – מצאתי לי חדר וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Hatsi daka – Half a minute, just a moment – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a moment – תן לי חצי דקה Hatsi gmar – Semifinals – חצי גמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-machatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetzi ko'ach – "Half power", so-so – חצי כוח "Eich lahafoch simla le-hatsait" – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It's already after midnight – כבר אחרי חצות Ma'avar hatsaya – Pedestrian crossing – מעבר חצייה Hatsiyat kavim – Crossing the line – חצית קווים Nechtsa – Was split into two, crossed – נחצה Hetsi-hetsi – Fifty-fifty (when splitting the bill into two) – חצי-חצי Playlist and Clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (lyrics) Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (lyrics) Ha-paitan reality show – Hatsi ha-gmar (Semi final) Style Guru Studio – How to turn a dress into a skirt Ilanit – Acharey Hatsot (lyrics) Iluf kelev, dog training TV12 – MK Shelly Yehimovich on hatsiyat kavim Sadyle – Hetsi-Hetsi (lyrics) Ep. no. 302 about Nehama, consolation HEB Ep. no. 305 HEB

The Middle East is a place where people swear "on the honor of their mom" without thinking too much. Host Guy Sharett teaches us all the uses of the Hebrew word "kavod" - "honor" - right from the Prime Minister's official title to what you jot on the front of an envelope. Exclusive Content New words & expressions: Kavod – respect, honour – כבוד Kol ha-kavod (lecha, lach, lachem) – Bravo; well done (to you) – (כל הכבוד (לך, לך, לכם Kvodo shachach levarech – Your honor, you forgot to bless – כבודו שכח לברך Ma shlom kvodo? – How are you, your honor? – ?מה שלום כבודו Ze kavod gadol she… – It's a great honor that… – ...זה כבוד גדול ש Ani mitkabed lehazmin – I am honored to invite – אני מתכבד להזמין Ha-rishon she-hevin et godel ha-eru'a – The first to understand the magnitude of what happened – הראשון שהבין את גודל האירוע Kvod rosh memshelet israel – His Excellency, the Prime Minister of Israel – כבוד ראש ממשלת ישראל Kvod ha-shofetet – Your honor (to a female judge) – כבוד השופטת Kvod nesi ha-medina – His Excellency, the President – כבוד נשיא המדינה Lehitkabed be- – To have refreshment – -להתכבד ב Titkabed, titkabdi, titkabdu – Have some refreshment – תתכבד, תתכבדי, תתכבדו Mishakei kavod – Ego games – משחקי כבוד Ani nishba ba-kavod sheli – I swear "on my honor" – אני נשבע בכבוד שלי Bi-sharafak (Arabic, بشرفك) – "On your honor" – בשרפכ Be-kha-vod – Gladly – בכבוד Likhvod – For the attention of; to – לכבוד Likhvodekh – For your sake; in honor of you (f.) – לכבודך Nikiti et ha-bayit likhvodkha – I cleaned the house in your honor (for you) – ניקיתי את הבית לכבודך Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew. Playlist and clips: Yehoram Ga'on – Kol Ha-kavod (Lyrics)David Broza – Tio Alberto (Lyrics)Hagiga Ba-snooker (Israeli cult movie)Matsav Ha-uma satirical showDan Kaner, Carmel Mt. ceremonyAriel Israelov & Idan Baranes – Mishakim shel Kavod (Lyrics in YouTube)Avi Biter – Ba-kavod sheli (Lyrics)Roulla Saad – Bi-sharafakGazoz – Likhvod ha-kayits (Lyrics)Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon – Likhvodekh (Lyrics)

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning 'he met.' Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה Playlist and Clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics) Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics) Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics) MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics) Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics) Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry." Marcela Sulak about Rachel's poetry

The word for "support" - "tmicha" - is vastly used in Hebrew, mainly in the context of tech support. The verb is "litmoch." This week, host Guy Sharett has a special message at the end of the show related to this. Curious? Have a listen and click this link: https://www.patreon.com/streetwisehebrew New words & expressions: Hu tamach be-mishehu/mashehu – He supported someone/something – הוא תמך במשהו Hu dei tamach ba-ra'ayon – He kinda supported the idea – הוא די תמך ברעיון Be-otam mikrim – In those cases – באותם מקרים Dafdefan – Browser – דפדפן Lo tomech be-java script – Does not support java script – לא תומך בג'אווה סקריפט Tomech – He's supporting / support desk agent – תומך Tmicha – Support (noun) – תמיכה Hem natnu lo tmicha – They supported him – הם נתנו לו תמיכה Tmicha mishpachtit – Family support – תמיכה משפחתית Tmicha technit – Technical support – תמיכה טכנית Titkasher la-tmicha – Call the support – תתקשר לתמיכה Tmicha kaspit – Financial support – תמיכה כספית Tmicha me-rachok – Remote support – תמיכה מרחוק Tmicha nafshit – Mental support – תמיכה נפשית Tmicha rigshit – Emotional support – תמיכה רגשית Kvutsat tmicha – Support group – קבוצת תמיכה "Plus tmicha" – "With benefits – "פלוס תמיכה" Nitmach – Supported – נתמך Lehitamech – To to be supported – להיתמך Playlist and clips: Corinne Alal – Ha-taasiya Ha-abirit (Lyrics)Computer support clipDina Barzilai - Lahakat Ha-nachal (Lyrics)

The word דקירה can take us from a relaxing acupuncture treatment to the newsy mayhem of a stabbing attack. Guy explains the full gamut of uses provided to us by the root דקר. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Pigu'ah – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing – דקירה "Bo nikach dkira ktana" – Let's take a little sting/prick – בוא ניקח דקירה קטנה "Mashehu mukar et libi dakar" – Something familiar stung my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor – To stab – לדקור Zeh doker – It prickles, it stings – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked/stung me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It's just a little prick – זו רק דקירה קטנה "Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi" – Her living stare used to pierce me to tears – מבטה החי היה דוקר אותי בלחי Be-afula emesh nidkar chayal – A soldier was stabbed in Afula yesterday evening – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich efshar lekalef, le'echol sabres bli lehidaker – How one can peel, eat cactus fruits without getting pricked – איך אפשר לקלף, לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur hayom – I've got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Dikur yapani – Japanese acupuncture – דיקור יפני "Medukar" – An acupuncture patient – מדוקר Medaker – Acupuncturist – מדקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – "Like a dagger in the heart" – כמדקרות חרב Zeh hirgish kmo dkira ba-lev – It felt like a sting in your heart – זה הרגיש כמו דקירה בלב Guy's parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה Playlist and Clips: Tofa'at Dopler – Lipol al Gan Eden (lyrics) Riki Gal – Tokyo Gdola (lyrics) Corinne Alal – Te'una (lyrics) Meir Ariel – Shir Ke'ev (lyrics) Eich le'echol sabres bli lehidaker Dikur bayit Ehud Banai – Al Tifchad (lyrics)

We are going through some yamim meshugaim - "crazy days" - in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew (something we cook to perfection!). We promise a special sanity episode once things get back to normal. New words & expressions: Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים Meshuga – Crazy – משוגע Pgu'a nefesh – Mentally ill – פגוע נפש Leshage'a – To drive someone crazy – לשגע Ze ha-erev ha-ze ha-meshge'a – It's this terrific evening – זה הערב הזה המשגע Meshgea – Wonderful, terrific, smashing – משגע Hu meshage'a et kulan – He drives everybody (f. pl.) crazy – הוא משגע את כולן Al teshag'i oti – Don't drive me crazy – אל תשגעי אותי Shige'a – He drove crazy – שיגע Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך Ba'al ha-bayit hishtag'ea – The owner lost his mind – בעל הבית השתגע Yesh tipot shel shiga'on beinenu – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו Shiga'on – Craziness/groovy – שיגעון Shaga'at, Tarefet – Craziness – שגעת, טרפת Kor'im leze shaga'at, kor'im le-ze tarefet – One calls it craziness, one calls it insanity – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת Metoraf – Crazy – מטורף Meshuge (Yiddish) – Crazy – משוגע Shaja-a (Arabic) – He encouraged – שג'ע – شجع Tashji'a (Arabic) – Encouragement – תשג'יע – تشجيع Playlist and clips: Matti Caspi – Zemer Mapuhit (Lyrics)Yoni Yosef – Meshage'a et Kulan (Lyrics)Zohar Argov – Al Teshag'i Oti (Lyrics)Avihau Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (Lyrics)Omer Adam – Wai Li (Lyrics)La'uf al ha-milion TV show – promoRami Fortis & Barry Saharoff – Chalom Kachol (Lyrics)Benny Bashan – Achla Chamuda (Lyrics)Lior Narkis - Shagaat/Tarefet (Lyrics)Trio Carpion – Push the Button (Lyrics in Yiddish & English in the Youtube clip description)Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak

How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Host Guy Sharett talks about our sacred shnatz, and introduces us to some very sleepy words. New words & expressions: Hu yashen – He’s asleep/sleeping – הוא ישן Yashen, ra’ev, ayef, same’ach – Sleeping, hungry, tired, happy – ישן, רעב, עייף, שמח Yeshena, yeshenim, yeshenot – Sleeping (f., sing.), sleeping (m., pl.), sleeping (f., pl.) – ישנה, ישנים, ישנות Lishon – To sleep – לישון Shoel "gam at yashant?" – I am asking "were you (f.) sleeping as well?" – "שואל "גם את ישנת Yashnuni – Sleepy – ישנוני Sheina – Sleep (noun) – שינה Shnatz, shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צהריים Ha-amuta le-kidum tarbut ha-shnatz be-israel – The association for promoting the culture of the shnatz in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל Nedudei sheina – Insomnia – נדודי שינה Nedudim – Wandering, travels – נדודים Ha-koshi leheradem – The difficulty of falling asleep – הקושי להירדם Arba lifnot boker lo nirdemet – 4am, I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת Ha-yefeifiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת Radum – Sleepy, drowsy – רדום Tardemet – Coma – תרדמת Lehardim – To put to sleep, to anesthetize – להרדים Hardama – Anesthesia – הרדמה Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית Murdam – Anesthetized – מורדם Shir eres – Lullaby – שיר ערש Num, numi, numu – Sleep (Imperative, m., f., pl.) – נום, נומי, נומו Lanum – To sleep (archaic) – לנום Tnuma – A nap – תנומה Nimnum – A short nap – נמנום Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה Yashen be-amida – You’re sleeping standing up (Do something!) – ישן בעמידה Guy’s parting monologue: השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים' Playlist and clips: Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)Shokolad Menta Mastik – Yashnuni (Lyrics)Clip: TV2 shnatz (Shnat Tsohorayim)Clip: Insomnia expertYehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (Lyrics)Yizhar Cohen – Chalomot Shmurim (Lyrics)Yardena Arazi – Shir Eres (Numi, Numi) (Lyrics)Old recordings of Numi, Numi

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew. New words & expressions: Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר Toda la-el – Thank god – תודה לאל Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה Rav todot – Much obliged – רב תודות Be-toda – With thanks – בתודה (Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש) Asir toda – Grateful – אסיר תודה Mode Ani – I thank – מודה אני Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה" Hodot le – Thanks to – הודות ל- Guy’s parting monologue: בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר Playlist and clips: Yishai Levy – Toda (Lyrics)Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Hayita bone li kirot, hayita matkin menorot, sheyihye li or" – You would build walls for me, you'd install lamps, so that I'd have light – היית בונה לי קירות, היית מתקין מנורות, שיהיה לי אור "Lu hayiti shnei alim ba-stav, hayiti nosheret alecha achshav" – If I were two leaves in the fall, I'd fall on you right now – לו הייתי שני עלים בסתיו, הייתי נושרת עליך עכשיו Ma atem hayitem osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים Hayiti ochel pizza achshav – I could have a pizza now – הייתי אוכל פיצה עכשיו "Ani zocher be-leilot shel yare'ach male, hayit ba'a elay" – I remember on full moon nights, you used to come to me – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי "Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad" – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד "Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret" – If you were with me, I would have given you a souvenir. – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת "Ilu yacholti hayiti shocachat eich bati le-chan" – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באת לכאן Ilu, lu – If (only for impossible condition sentences) – אילוּ, לוּ Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו Playlist and Clips: Eti Ankri – Ro'a Lecha Ba-einayim (lyrics) Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Hayinu osim ahava (lyrics) Eyal Golan – Ha-ahava ha-yeshana sheli (lyrics) Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (lyrics) Riki Gal – Ilu Yacholti (lyrics) Three possible meanings of haya + ba היה בא: 1. He would come, if he could 2. He would have come 3. He used to come