Streetwise Hebrew

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him. Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

An עוזר is an "assistant," but it could also mean "he's helping" – a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Guy teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Shalom, efshar laazor- Hello, may I help? – שלום, אפשר לעזור Ata/at yachol/yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – אתה/את יכול/ה לעזור לי בבקשה Ulai at yechola la'azor li… – Maybe you could help me… – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha – How can I help you? – איך אני יכול/ה לעזור לך Ze mamash azar li – This really helped me – זה ממש עזר לי Ze lo azar – It didn't help – זה לא עזר לי "Hayiti be-esrim tipulim, shum davar lo azar" – I had 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya'azor bet din – Even a court won't help – לא יעזור בית דין Lo ya'azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer/et bayit – House cleaner – עוזר/ת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A male first name or surname – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le'ezra – To call for help – לקרוא לעזרה "Yafa sheli, at chayevet lilmod levakesh ezra" – Sweetie, you must learn how to ask for help – יפה שלי, את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi-mishehu – To ask for help from someone – לבקש עזרה ממישהו Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police are requesting the public's help – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be'ezrat ha-shem – With God's help – בעזרת השם Basad (Be'siata dishmaya) – With the help of Heaven – בס"ד, בסיעתא דשמיא Ani ne'ezer be-milon kedei likro ivrit – I am using a dictionary to help me read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe'azer be- To be helped by – להיעזר ב Galgalei ezer – Training wheels – גלגלי עזר Playlist and Clips: Noy Alooshe – Shalom, Efshar La'azor Sh'chuna – Vicky lomedet levakesh ezra Rona Kenan – Kshe-hakotsim hayu kotsim (lyrics) Sarit Hadad – Be'ezrat ha-shem (lyrics)

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. New words & expressions: Hu amad – He stood – עמד La’amod – To stand – לעמוד Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He’s got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר Omed be- – To withstand – -עומד ב Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי Le’amed – To do the page layout – לעמד Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Amud – Page of a book – עמוד Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום Hu’amad – Was placed - הועמד Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות Emda – Position; work station – עמדה Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח Guy’s parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here. Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report

How do you say "have a great day" in Hebrew? In English it's so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you're wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn't end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me'achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ"ש נעים/סופ"ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu'ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she'yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me'achel, me'achelet, anachnu me'achlim/me'achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me'achel lecha yomuledet same'ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me'achelet lecha she – I wish you that… – …אני מאחל לך ש She-ya'avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי Playlist and Clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me'achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (Lyrics) Glossary: Ulam Smachot – Event Hall – אולם שמחות Tsevet – Team – צוות Nifredet – Separate – נפרדת Haft'aa – Surprise – הפתעה Porka – Was dismantled – פורקה Mehitsa – Barrier – מחיצה

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" - ק.ר.ה - with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. New words & expressions Ma kara la-yeled – What happened to the kid – מה קרה לילד? Ma kara, ma kara? – What on earth is going on? – מה קרה, מה קרה? Ma kore achi – What’s going on dude? – מה קורה אחי? Az ma od kore itach – So what else is happening with you? – אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ Ma kore im – What’s happening with – מָה קוֹרֶה עִם Ma kara im – What happened to – מָה קָרָה עִם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what’s going on with you? – תגידי מה קורה איתך? Ma le’azazel kore itcha? – What on earth is going on with you? – מה לעזאזאל קורה איתך? Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – This is not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – This won’t happen again – זה לא יקרה שוב Nu, ve-kara mashehu? – So, did something happen? – נו, וקרה משהו? Mikre, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים Ani gam kacha mikre avud – Anyway I am lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד Mikre katse – Edge case – מקרה קצה Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום Be-mikre cherum – In case of an emergency – במקרה חירום Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח Ani rotse lifgosh ota pit’om be-mikre – I want to meet her suddenly by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה Be-mikre – By chance, accidentally – במקרה Ze kara be-mikre – It happened by chance – זה קרה במקרה Yesh lachem be-mikre chalav soya? – Do you have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה? Le-mikre she – In case – למקרה ש Be-mikre shel re’idat adama – In case of an earth quake – במקרה של רעידת אדמה Mikri – Random – מקרי Be-chol pgisha mikrit – On every coincidental meeting – בכל פגישה מקרית Mikriyut – Coincidence – מקריות Lach – Humid – לח Siyut – Nightmare – סיוט Amud – Pole – עמוד Mit’osheshet – Recovering (f. sg.) – מתאוששת Playlist and clips: Matti Caspi – Yemei Binyamina (Lyrics) Shtuyot she-israelim omrim – Nonsense that Israelis say Moshe Peretz – Ma Kore Itach (Lyrics) Ozi Zoltak – Afilu Lo At (Lyrics) Meir Ariel – Pluga Ba-kav (Lyrics) Arik Lavie – Haya o lo haya (Lyrics)

How many times have you called a company or a bank and had to deal with מענה קולי, an automated answering service? Today we'll learn words and phrases you'll be hearing while waiting on the telephone line, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ma'ane koli – Voice answering service – מענה קולי Le-ivrit na lehakish achat – For Hebrew please press 1 – לעברית נא להקיש אחת Ana/na – Kindly, please – אנא, נא Na lehakish – Please press – נא להקיש Li-tmicha technit – For technical support – לתמיכה טכנית Litmoch be-mishehu – To support someone – לתמוך במישהו Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meida klali – General information – מידע כללי Hinchem mu'avarim li-ntsig tmicha – You're being transferred to a support agent – הנכם מועברים לנציג תמיכה Natsig – Representative, agent – נציג Netsig tmicha technit – Technical support agent – נציג תמיכה טכנית Netsig sherut – Customer service agent – נציג שירות Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם Le-divuach al takala na lehakish 2 – To report a fault, please press 2 – לדיווח על תקלה נא להקיש 2 Hakishu et mispar teudat ha-zehut – Please press your ID number – הקישו את מספר תעודת הזהות Le-siyum – To end – לסיום Hakishu – Press (imp. pl.) – הקישו Soolam – Ladder – סולם Soolamit – Hash key # – סולמית Playlist and Clips: Ep. no. 6 about ata or at Ep. no. 104 about support, tmicha Ep. no. 305 about ve, va, oo Ep. no. 334 about "you're being transferred"

תאומים are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, and coordinating. Let's learn how to use this family of words in our everyday life. Mat'im lachem? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Te'om, te'omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te'omot siamyot – A pair of siamese twins (f.) – זוג תאומות סיאמיות Migdaley ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים "Zeh lo ta'am et ha-tsipiyot" – It did not match the expectations – זה לא תאם את הציפיות "Eich lifgosh ben zug to'em – How to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can one coordinate a multi-participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים Te'amti lecha tor – I've coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור Meto'emet lecha/lach pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה Efshar leta'em li tor? – Is it possible to coordinate an appointment? – אפשר לתאם לי תור Te'um, teumim – Coordination – תיאום Te'um bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני Lehat'im odem – How to match lipstick – איך להתאים אודם Mat'im li – It suits me – מתאים לי Lo mat'im shmoneh – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה Lo mat'im lecha ha-tseva ha-zeh – This color does not suit you – לא מתאים לך הצבע הזה Ha-chultsa gdola midai, hi lo mat'ima lach – This shirt is too big, it doesn't suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך Lo mat'im achshav – Not this now – לא מתאים Eich mat'im achshav knafeh – Knafeh would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה Eich mat'im achshav – How fitting it would be now – איך מתאים עכשיו Mut'am ishit – Tailor made – מותאם אישית Mut'amim le- – Fitted for – מותאמים ל Lehat'im mashehu le mishehu – To fit something to someone – להתאים משהו למישהו Lehat'im chultsa le-michnasyiam – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים Playlist and Clips: TV10 – Siamese twins Eich leta'em – How to coordinate a meeting Ashley – Eich lehat'im odem Sharif – Mat'im Li (lyrics) Ep. 123 about likbo'a tor, set an appointment

The Hebrew word 'sherut' means 'service,' but the plural – 'sherutim' – is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else we can learn from this root. Hope you're happy with our sherut! Listen to the All-Hebrew Version on Patreon New Words and Expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva'i – Army service – שירות צבאי Sherut le'umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut – Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me'ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn't include service – לא כולל שירות Sharat – Computer server; janitor – שרת Mal'achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת Shalom aleychem mal'achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת Playlist and Clips: Arik Einstein – Ani Roe'e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics) Monit Sherut TV10 story about public toilets Yehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics) Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

Why is it that some mistakes in a foreign language sound worse than others? It's unfair, but some things Hebrew learners say sound more cringy to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ka'asher – When (archaic) – כאשר K'sheh – When – כש K'shebati habaita – When I came home – כשבאתי הביתה K'she-ha-lev bocheh – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha'or – To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu'ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu'ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח "Hayiti rotse lihyot melech shelach" – I'd like to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Ani rotsa cappuccino bevakasha – I'd like a cappuccino – אני רוצה קפוצ'ינו בבקשה Efshar kiseh? – Could I please have a chair? – אפשר כיסא Efshar ledaber im Alex? – May I speak to Alex? – אפשר לדבר עם אלכס Efshar yoter le'at? – Could you go slower? – אפשר יותר לאט Me'ayin ata? – Where are you from? (archaic) – מאין אתה Me'efo ata? – Where are you from? – מאיפה אתה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house / at home – בבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend's place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal's house – אני הולך לבית של אייל "Kshe-tagi'i la-bayit shelo" – When you get to his house – כשתגיעי לבית שלו Ani nose'a le-chofesh – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים Playlist and Clips: Sarit Haddad – Kshe'halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir'ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har'el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

In Hebrew, בטח or בטוח – "sure" or "for sure" – are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy does some excavation work so we can see where this root, בטח comes from. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: "Israel betach be-elokim" – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוקים Livto'ach be-mishehu – To trust in someone – לבטוח במישהו Batu'ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu'ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batu'ach – For sure, sure thing – בטוח Betach she-agi'a – Sure I'll come – בטח שאגיע Bitu'ach – Insurance – ביטוח Levate'ach – To insure – לבטח Polisat bitu'ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu'ach leumi – Social security – ביטוח לאומי "Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa shenikret polisat talmidim" – In the state of Israel every student is insured with a policy called student insurance policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים "Hivtachtem yona, aleh shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit" – You promised a dove, an olive leaf, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavti'ach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – One needs to keep promises – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self confidence – ביטחון עצמי "Eich lechazek et ha-bitachon ha-atzmi" – How to strengthen self confidence – איך לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of defence – משרד הביטחון Sherut ha-bitachon ha-klali – The Israeli internal security service – שירות הביטחון הכללי, שב"כ Betichoot – Safety – בטיחות Daf hanchayot ha-betichoot – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Betichoot ba-drachim – Road safety – בטיחות בדרכים Hagorat betichoot – Safety belt – חגורת בטיחות Playlist and Clips: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (lyrics) Regev Hod – Margish Batu'ach (lyrics) Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (lyrics) Insurance ad Bituach talmidim – Students insurance Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (lyrics) Bitachon atsmi – Self confidence Up airline – Safety instructions clip