מפלגת המחשבות

בין אם מדובר בזכויות נשים או ביחס לעמים אחרים, נדמה שהתנ״ך הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לשוויון ולסובלנות. אז איך זה שהאבות המייסדים של הליברליזם שאבו השראה דווקא ממנו?  בפרק הקרוב נצלול אל הקשר המסועף שבין יהדות לליברליזם, נחזור לרעיון הרדיקלי שהמתין בשולי ההיסטוריה במשך 3,000 שנה, ונשאל האם סיפור הבריאה המקראי הוא גם נקודת הראשית של המהפכה הליברלית. 

נדמה שהחברה הדמוקרטית מעמידה את האדם המאמין בקונפליקט – האם עליו לציית לרצון העם או לרצון האל? או במילים אחרות, מי באמת הריבון מבחינתו - העם, או ריבונו של עולם?  בפרק הקרוב נצלול לתשובות המגוונות שניתנו לשאלה הזו, ונגלה תשובה מפתיעה שמסתתרת ממש בלב המיינסטרים ההלכתי. 

האם הלאומיות מאיימת על עתיד הדמוקרטיה, או דווקא מבטיחה אותו? בפרק הקרוב נשאל מה היה קורה אם היינו חיים בעולם נטול לאומיות, נעמיק בשורשי הרתיעה ממנה, ונגלה שכמו במיטב המתכונים, גם לאומיות מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר.

מצידו האחד של התותח: מנהיג שיורה על בני עמו בשם הממלכתיות. מצידו האחר: מנהיג שלא משיב אש בשם אותה המטרה. כיצד המלחמה על הממלכתיות הביאה את האבות המייסדים של ישראל לפעולות כל כך מנוגדות?  בכדי להבין זאת, נחזור למלחמת אחים אחרת שלא נמנעה – מלחמת האזרחים האמריקאית. דרך המילים והרעיונות של לינקולן נגלה את פניה השונים של הממלכתיות, נבחן מהו הפרדוקס שעומד בליבה של המלחמה המפורסמת, ונשאל מה אנחנו, היושבים בציון, יכולים ללמוד מכל זה.

במשך אלפי שנים נדמה היה שהעם היהודי לוקה במחלה חשוכת מרפא: שבטיות שמכלה כל חלקה טובה. אבל אז הגיעו בן גוריון ובגין עם סטארט אפ: ממלכתיות שמבכרת את טובת האומה על רצונות השבט. האם הישראלים של 2023 ממשיכים את דרכם, או חוזרים הישר לחיקה המוכר של השבטיות?בפרק הקרוב נמשיך לשרטט את הביוגרפיה של השבטיות היהודית, נתבונן בניסיונות לכתוב בה דפים חדשים, ונשאל איזה דף אנחנו כותבים ברגעים אלה ממש. 

אנחנו שומעים שוב ושוב ש״אנשים אחים אנחנו״, אך התנ״ך דווקא מציע סיפור אחר: סיפור על שבטים שנוטים להתנתק ולהיאבק זה בזה, וחווים רק רגעים מעטים של אחווה ושל אחדות. האם גם עלינו נגזר להמשיך את שושלת השבטיות?בפרק הקרוב ניגע בשאלה הזו דרך קיצור תולדות השבטיות היהודית, נשאל מהו הפרק החסר של התנ״ך ונבחן האם יש דרך מילוט מצוואת השבטיות המקראית. 

האם אתם תופסים את תומכי המחנה הפוליטי היריב כאנשים טובים עם דעות שגויות, או אולי פשוט כאנשים רעים? אם בחרתם באופציה ב׳ – אתם לא לבד. שנאה על רקע פוליטי הפכה לתופעה חובקת עולם, שלא פסחה על החברה הישראלית. מהי שרשרת הייצור שמובילה ליצירת והעצמת השנאה הזו, ואיזו טרגדיה הרסנית עומדת בבסיסה?

כיצד ייראה עולם שבו זכויות האדם מוגנות לחלוטין מהרצון ההפכפך של העם? האם יהיה זה גן עדן ליברלי, או דווקא הרע מכל העולמות?אחרי שבחנו מה יקרה אם נחיה בדמוקרטיה ״על מלא״, הפרק הקרוב יוקדש לפנטזיה על ליברליזם ״טהור״. בכדי להבין את שורשי הפנטזיה הליברלית ניעזר בתורת המדינה של אפלטון ותורת הנפש של פרויד, ונשאל איזה שיעור חשוב כדאי שנלמד מהברקזיט.

תארו לכם דמוקרטיה טהורה לחלוטין, כזו שבה רצון העם הופך ישירות למדיניות העם: בלי מגבלות ליברליות, בלי סייגים ובלי בלמים. האם תהיה זאת התגשמות הפנטזיה הדמוקרטית, או דווקא התרסקות שלה? בשני הפרקים הבאים נשאל מה יקרה אם הדמוקרטיה הליברלית תתפרק לשני המרכיבים שלה – דמוקרטיה ״על מלא״ או ליברליזם על סטרואידים. בפרק הקרוב נדמיין מצב שבו הכרעת הרוב תנצח את זכויות האדם בנוק-אווט, ונבחן כיצד הסרת הבלמים הליברליים תשפיע על הגביע הקדוש של הדמוקרטיה – תהליך הבחירות.  

מצד אחד של הזירה: שלטון הרוב. מהצד השני: חירויות הפרט. מי תרצו שינצח? בפרק הקרוב נטען שבניגוד לאינטואיציה שלנו, הכרעה בנוק-אאוט לטובת אחד הצדדים עשויה לפגוע בשני הערכים שמתגוששים על הזירה – גם בזה שיוצא כשידו על העליונה. בכדי לבסס את הטיעון הזה נשוב להגות של לאו דזה ושל ישעיהו ברלין, ונשאל מדוע במאבק בין ערכים כדאי לרוב שנאחל בהצלחה לשני הצדדים.