מפלגת המחשבות

רגע לפני שפרצה מלחמת השבעה באוקטובר, הגיעה לשיאה מלחמה אחרת – מלחמת האחים הקרה שהתחוללה במסדרונות הכנסת, בכיכרות העיר וברשתות החברתיות. האם המערכה הצבאית הביאה לשריקת הסיום של המלחמה הפנים-ישראלית, או שמדובר רק בהפסקת האש שלה?בפרק הקרוב נשים זרקור על האחדות שפשטה בחברה הישראלית עם פרוץ המלחמה, ונשאל מה יאפשר לה לשרוד אל מול המוקשים החברתיים והפוליטיים שממתינים לנו בשדה הקרב.

ההנחה שהחמאס מורתע היא אינה הקונספציה היחידה שהתנפצה על קרקע המציאות בשביעי באוקטובר. בבסיסה עמדה קונספציה שורשית ועמוקה אף יותר – כזו שלא רק עיצבה את הפרשנות שלנו למציאות, אלא במידה רבה גם את הנחות היסוד שלנו על האנושות. בפרק הקרוב נפרק את הקונספציה הזו באמצעות הרעיונות של הרב יונתן זקס והאסטרטגיה הצבאית במלחמת העולם השנייה, ונשאל אילו עוד הנחות יסוד מתפוררות ביחד איתה 

ככל שחולפים הימים, המלחמה הנוכחית מתבררת כמלחמת יום הכיפורים על סטרואידים – במחדלים המהדהדים והדומים להדהים, ולא פחות מכך – בכוח העז שפורץ מלמטה, ומחפה על כשלי ההנהגה.  בפרק הקרוב נחזור ל-12 השעות שבהן לוחמי יום הכיפורים הפכו את כללי המשחק, נשאל מהי ההפתעה שאפשרה להם להכריע את המערכה, ונגלה כיצד אפילו אחרי חמישים שנה, אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנו 

בימים מורטי העצבים שחלפו מאז מאורעות השביעי באוקטובר, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא תשובה לשאלה ״מה נשמע״. בקרב רבים מאיתנו מתחוללת סערה רגשית רבת עוצמה, שבמהלכה אנחנו נעים בין זעם, הלם ויגון לבין תחושות שייכות, ערבות ולפעמים אפילו הערצה ופליאה. האם הסערה הרגשית הזו היא מעמסה, או שהיא דווקא סוללת עבורנו נתיב להחלמה?בפרק הקרוב נבקש לנווט בלב הסערה הזו, ונרחיק עד לג׳ונגל באמזונס בשביל לגלות שלמנעד הרגשי הרחב שלנו עשוי להיות יתרון הישרדותי מפתיע.

מבונו ועד ביידן, נדמה שישראל מעולם לא הייתה כה אהובה ונתמכת כמו אחרי השביעי באוקטובר. אך לכולנו נדמה שאנחנו פועלים על זמן שאול – שהאהבה הזו עשויה לדעוך ככל שנתרחק מעמדת הקורבן ונשקם את ההרתעה הישראלית. האם יש דרך לצאת מהמלכוד הזה?בפרק הקרוב נצלול אל הדילמה הזו, ונציע שההכרעה במלחמה עוברת דרך ניצחון של משחק סכום האפס שאנחנו מצויים בו 

מאורעות השביעי באוקטובר פערו במציאות הישראלית חור שחור, כזה שמילים, רעיונות ותיאוריות נבלעות  בתוכו. כיצד השבר הזה ישנה אותנו כבני אדם וכאומה? בפרק מיוחד לימי הלחימה, נחזור לרגע לנקודת ההתחלה, נטיל ספק בתובנות ובתפיסות שלנו, ונישיר מבט למשימה ההיסטורית שניצבת מולנו: להקים את ישראל בפעם השנייה.  

אנחנו נוטים לחשוב שאם נדבר על התרחישים הגרועים והקשים מכל – נגרום להם למעשה להתממש; שהמחשבה שלנו תברא את המציאות. אך ההיסטוריה הישראלית הראתה לא פעם שההפך הוא הנכון – שרק אם נתייחס ברצינות לאסונות שמאיימים עלינו יהיה לנו סיכוי למנוע אותם.בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״, נישיר מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ונציע פתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו. בפרק הקרוב נבחן לעומק את האסונות שעשויים להתרחש במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני, ונשאל מדוע הפעם מערכת החיסון החברתית שלנו לא מצליחה להגן עלינו מפניהם.

בואו נדמיין את האפוקליפסה עכשיו כדי שנוכל למנוע אותה אחר כך. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״ אנחנו מישירים מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ומציעים פיתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו.בפרק הנוכחי נציע סטארט אפ: לגבש כבר עכשיו ״הסכם שלום״ בין המחנות הפוליטיים  – כזה שכולל ויתורים כואבים משני הצדדים – לפני שנשלם את המחירים הכבדים של מלחמת אחים.[g]

היינו מצפים שעם כוח פוליטי גדול תגיע גם עוצמה מדינית וכלכלית גדולה, אבל ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון. איך זה שמאחורי המדינות החזקות והמשגשגות ביותר עומדות דווקא ממשלות שמוותרות על הכוח שלהן? בפרק האחרון לעונה נשאל מדוע השיטה הדמוקרטית-ליברלית מאפשרת לתודעה האנושית לשגשג, במסלול שמתחיל בנבואת זעם בת מאתיים שנה, עובר באבולוציה של יצורים חד-תאיים, ומגיע עד לפלא הסטארט- אפ ניישן הישראלי. באמצעות הדוגמאות הללו, נשאל מה יקרה אם נעשה פוליטיקה באותו חופש ותעוזה שבה אנחנו עושים מדע. 

הסערה הפוליטית שמתחוללת סביבנו לא מתחילה ונגמרת בהתנגשות בין מערכת המשפט לכנסת, ואפילו לא במתח בין זכויות האדם לבין רצון העם. יחד עם המאבק האידיאולוגי, רוחש מתחת לפני השטח גם מאבק בין שני צרכים רגשיים בסיסיים, שמהדהדים את שתי הטראומות הגדולות של המאה ה-20. בפרק הקרוב נעמיק בצרכים הפסיכולוגיים שמנווטים את המפה הפוליטית, נבחן מה קורה כשהאיזון ביניהם מופר, ונשאל האם נגזר עליהם להיאבק זה בזה לנצח.