מפלגת המחשבות

 מתברר שיש קשר עמוק בין התשוקות שלנו לבין היכולות שלנו. ככל שהמציאות מתקרבת לחלומות שלנו, כך גובר התיאבון שלנו להגשמתם. זה מה שקרה לשני החזונות הציוניים הגדולים שקיבלו חבטה קשה עם הקמת המדינה ונכנסו למעין תרדמת, עד  שמלחמת ששת הימים הפכה אותם שוב לאפשריים, והפיחה בהם רוח חיים. האם הפעם המאבק הרעיוני ביניהם יוכרע סופית? האם אחד מהם יגיע סוף סוף למימוש? 

לכל צד במפה הפוליטית בישראל יש חזון אפוקליפטי גדול לגבי מה יקרה למדינת ישראל אם הצד השני ינצח, כמו גם חזון אוטופי במקרה שהאידיאולוגיה שלו תמשול בכיפה. אבל מה בעצם היה רגע ההולדת של החזונות הגדולים הללו? מסתבר שלא ב-67', לא ב-48' ואפילו לא ב-29׳. כדי לגלות כיצד ומתי נוצרו החזונות המנוגדים של הימין ושל השמאל צריך ללכת אחורה. הרבה אחורה. 

"חורבן הבית השלישי" ומלחמת יום כיפור לא לבד. מחזון יוחנן, דרך נוסטרדמוס ובאג 2000 ועד משבר האקלים - האנושות תמיד היטיבה לנבא את סוף העולם. העניין הוא שאפוקליפסה טובה לא רק מייצרת חרדה, היא גם מייצרת פוליטיקה. מה הקשר בין האפוקלפיסות שאנחנו חוששים מהן, ובין הדעות הפוליטיות שאנחנו מחזיקים בהן? ספויילר: לא קשר מקרי.

בעונה הראשונה של מפלגת המחשבות עסקנו ברעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה, וטענו שהם עוזרים לנו להבין את המציאות. אך למען האמת, זה לא תמיד ככה. לפעמים, רעיונות דווקא מסתירים לנו את המציאות, ומונעים מאיתנו לראות אותה כפי שהיא. אז באילו מקרים רעיונות מפסיקים להסביר ומתחילים להסתיר?מתי מדינת ישראל למדה את השיעור הכואב הזה, ואיך כל זה קשור לחפיסות הקלפים שלנו? פרק ראשון בעונה השנייה של מפלגת המחשבות: "מסוכסכים". רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc

אחרי מאבקים אידיאולוגיים סוערים סביב כלכלה, משיחיות, דת וחלוקת הארץ - נדמה שהמחלוקת הכי אמוציונלית בישראל כיום היא "נתניהו כן או לא". אבל הוויכוח הזה הוא לא (רק) פרסונלי. יש פה תפנית עומק: מלהט של אידיאולוגיות לפוליטיקה של זהויות.רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc

קו ישר עובר בין זאב ז'בוטינסקי שעיצב את הימין בתחילת דרכו, ובין בנימין נתניהו שעיצב וממשיך לעצב את הימין בעשורים האחרונים. הקו הזה עובר דרך עוד נתניהו אחד, בן ציון נתניהו האב. אז איך הפכו ה"נתניהואים" - בן ציון ובנימין - למנסח והמבצע, המשה והיהושע, המרקס והלנין של הימין הישראלי כיום? רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc

לתפיסת העולם המכונה "ימין" יש היבטים שונים במקומות שונים בעולם. בישראל, העמדה הזאת ממוקדת מבחינה היסטורית בעיקר ברעיון מרכזי אחד-ארץ ישראל השלמה בריבונות ישראלית, ללא פשרות או וויתורים.  זה לא תמיד היה ככה. זאב ז'בוטינסקי, האב המייסד של הימין הישראלי, ניסח הגות רחבה ועמוקה שהכילה בתוכה רעיונות סותרים שאיכשהו חיו בשלום אלה עם אלה. אבל היחיד שהצליח לאחד את הרעיונות האלה היה כנראה ז'בוטינסקי עצמו. בדורות שהגיעו אחריו הסתירות כבר לא החזיקו מעמד, הרעיונות שלו התפצלו למרכיבים שלהם, ורק חלקם התגלגלו אל ממשיכי דרכו, ובאופן ספציפי, אל הגותו של המנהיג הבלתי מעורער של הימין- בנימין נתניהו.מהי ההבטחה שנתנה לנו את "הארץ המובטחת", על מה צריך לצאת לתחרות ריצה מול הערבים ומי צריך להיות סגן ראש הממשלה? הפרק הראשון בסדרת הימין- זאב ז'בוטינסקי.

היהודים שעלו מארצות האיסלאם בשנות ה-50 נקלעו למלחמת תרבות בין שני פרויקטים זהותיים אדירים: מפעל ה"ישראליזציה" בניצוחו של בן גוריון, ומפעל ה"ליטאיזציה" בחסות החברה החרדית. שני כורי ההיתוך האלו קיוו לראות את המזרחיים נטמעים בתוכם, אבל להזמנה הזו פנימה היו אותיות קטנות-גדולות מאוד. איך ייתכן שאפילו המרידות המזרחיות הובלו על ידי מנהיגים אשכנזיים, ואיזו "עין הרע" הטרידה את אריה דרעי רגע לפני שהוא נכנס לכלא?הפעם במפלגת המחשבות, מזרחיים - המרד הכפול.

אי אפשר להבין את הפוליטיקה הישראלית, או את ישראל בכלל, בלי להכיר ולהבין את המזרחיים. והשלב הראשון בהיכרות הזאת היא ההבנה שהם לא באמת מזרחיים - המדובר בשם קוד לאנשים שבְּפועל הגיעו ממזרח, ממערב מצפון ומדרום לישראל, בעיקר ממדינות דוברות ערבית, בהן חיו תחת שלטון מוסלמי. למיקום הגיאופוליטי של מדינות המוצא שלהם הייתה השפעה דרמטית על סוג היהדות אותה הביאו במזוודה כשהגיעו לארץ. יהדות שמצד אחד לא רצתה להחרים עדי יסוד את העולם הישן, אבל גם לא לקדש או להקפיא אותו מהצד האחר. זאת הייתה יהדות נינוחה, גמישה, שחיה את חייה. יהדות מסורתית. הבעיה היא שבאופן מפתיע, כשהיהודים מארצות האיסלאם הגיעו לישראל, הם פגשו פה בעיקר את אירופה. והמפגש הזה הוליד את אחד המפצים הגדולים בפוליטיקה הישראלית.

עד כמה שקשה לדמיין תנועות רעיוניות שונות יותר אחת מהשניה מאשר החרדיוּת, הציונות הדתית המשיחית והשמאל, בכל זאת יש להן מכנה משותף אחד גדול- כל אחת מהן ציירה תמונת עתיד אוטופית המעניקה משמעות לחיים של המאמינים בהן. האוטופיות האלה סימנו יעד וחתרו אליו במשך עשרות שנים, ובהצלחה לא מבוטלת- חברת הלומדים, התנועה הקיבוצית וההתיישבות ביהודה ושומרון עיצבו- כל אחת בדרכה- את החברה הישראלית. אבל אם האזנתם לכל הפרקים עד היום, אתם גם יודעים איך זה נגמר. התנועות האידיאולוגיות האוטופיות -בקריסה, הסיפור הגדול -כבר לא עובד. נראה שההיסטוריה הפוליטית הישראלית כולה מתנקזת לרגע המיוחד הזה בהיסטוריה של הרעיונות: האם קריסת האוטופיות הישראליות מובילה לריפוי או לקיטוב? מה ישאר מהרעיונות האלה ביום שאחרי, ואיך כל זה קשור לכסא שעליו נשים כורעות  ללדת?