מפלגת המחשבות

בפרק הקודם פגשנו את הציונות הדתית בתחילת דרכה ה"ריינסית": תפיסת עולם שבה הציונות והדתיות הם שני קווים מקבילים שלאו דווקא נפגשים. ההשקפה הזאת הגיעה לשיא כשתנועת "המזרחי" תמכה בתכנית אוגנדה של הרצל שבשם הציונות, הסכימה לוותר על ציון. אז אפשר להבין למה הרעיונות האלה לא היו כריזמטיים מספיק כדי לגרום לציונות הדתית לתפוס הובלה ולהגיע לעמדת הנהגה. המהפך הגיע בזכות הרב אברהם יצחק הכהן קוק - אמנם הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, אבל בהחלט לא דמות מרכזית, אהודה או אפילו מוכרת מידי בימי ראשית הציונות. וזה באמת לא קרה בגלל המנהיגות או הכריזמה שלו, אלא בעיקר בזכות התיאולוגיה שלו. היא היתה חדשנית ומהפכנית, ולראשונה היא יצרה סינתזה מוחלטת בין ציונות לדתיות: ציונות שהיא דתית, ודתיות שהיא ציונית. הסינתזה הזאת תשנה את הציונות הדתית מהיסוד.היום במפלגת המחשבות - הרב קוק, תאולוג ומהפכן.

הציונות הדתית מהווה כבר לא מעט שנים שחקן מרכזי בזירה הפוליטית בישראל, והיום יותר מתמיד. בצלאל סמוטריץ', יושב ראש המפלגה שממש מכנה את עצמה "הציונות הדתית" הוא לשון מאזניים במאמצים להקים ממשלת ימין, ולראשונה בהיסטוריה הישראלית יש סיכוי שמועמד ציוני דתי בכלל יהיה ראש ממשלה. אם נשאל את רוב בני ובנות הציונות הדתית הדומיננטיות הזאת לגמרי טבעית, שהרי ציונות ודתיות ירדו לעולם שלובות זו בזו. אבל האמת היא שזה ממש לא ככה. בשנים בהן התגבשה התנועה הציונות, עצם החיבור בין ציונות לדתיות עמד בסימן שאלה, והיה צריך דבק מיוחד כדי לחבר ביניהם. ממה היה עשוי הדבק הזה ולמה הוא לא הספיק? מה מחבר בין התיאולוגיה של הרב קוק למועמדות של נפתלי בנט לראשות הממשלה, ואיך כל זה קשור לזברות? בארבעת הפרקים הקרובים של מפלגת המחשבות, נעלה עם ד"ר מיכה גודמן על רכבת ההרים של הציונות הדתית: נעקוב אחרי הטיפוס האיטי והארוך שלה משולי הפוליטיקה הישראלית לפסגה שלה, ונראה איך אידיאולוגיה ותיאולוגיה באות לידי ביטוי מובהק בָּפוליטיקה.  

בתקופה שחלפה מאז הבחירות האחרונות מתחוללת בפוליטיקה הערבית מיני דרמה, או מגה דרמה, תלוי מאיפה מסתכלים עליה, בפוליטיקה הערבית. לאורך השנים המפלגות הערביות שיחקו תפקיד פריפריאלי-מבחירה בפוליטיקה הישראלית: המפלגות השונות שייצגו את הערבים בישראל, כמעט תמיד בחרו להדיר את עצמן מהצטרפות לממשלות ואפילו מתמיכה בקואליציות., זו הייתה מתוך אמירה אידיאולוגית ואפילו מחאה כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל הציונית שגרמה לאסון-נכבה שלהם ב- 48,  ולכיבוש של  אחיהם הפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה אחרי 67. אבל במערכת האחרונה יש התחלה של שינוי. לראשונה, מפלגה ערבית משחקת תפקיד מרכזי ודרמטי בתהליך הרכבת הממשלה. אז מה קרה דווקא עכשיו? האם יש כאן שינוי נרטיב ונטישה של הסולידריות הפלסטינית לטובת "החיים עצמם" של החברה הערבית בישראל, או שזאת רק דרך להכניס סוס טרויאני לתוך הממשלה? איך זה שהדרמה הזאת מתחוללת דווקא בתוך הפלג האיסלאמיסטי של הפוליטיקה הערבית-פלסטינית, ואיך כל זה קשור למכירת הוויסקי שלנו בפסח?היום במפלגת המחשבות - רע"מ: איסלמיזם ופרגמטיזם

בשני הפרקים הקודמים צללנו לעומקה של האידיאולוגיה החרדית, ושמענו שבעיקר על שלושה דברים החברה החרדית עומדת: על הסתגרות, על צייתנות ועל לימוד תורה. שלוש הלבנים האלה הן במידה רבה סוד קסמה והצלחתה של החברה החרדית, אבל בשנים האחרונות מתחילים להתגלות בהן סדקים, אם לא שברים של ממש. בפרק האחרון בטרילוגיית החרדים שלנו, ננסה למפות את מחוללי המשבר העמוק ביותר שידעה החברה החרדית בישראל מאז היווסדה. רמז: אחד מהם יושב אצל הרבה חרדים ממש בתוך הכיס. מפלגת המחשבות - הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בהשתתפות ד"ר מיכה גודמן, ובהנחיית אפרת שפירא רוזנברג. 

בפרק הקודם התחלנו לדבר על אחד הפרדוקסים הגדולים שמכוננים את ההגות החרדית: החברה שמגדירה את עצמה בגאווה כחברה שכל תכליתה לשמר את היהדות כפי שהיתה לאורך הדורות, היא אחת החברות שחידשה הכי הרבה בעולם המחשבה היהודי. אחד החידושים הדרמטיים שהיא פיתחה, בעיקר בישראל, הוא חברת הלומדים. בעבר, רוב הגברים למדו תורה חלק מהזמן, או חלק מהגברים למדו תורה כל הזמן. ב"חברת הלומדים" החדשה כל הגברים אמורים ללמוד תורה כל הזמן. האם לימוד התורה הטוטאלי הזה מבטא פרישה סגפנית מהחברה הכללית, או שמא סולידריות גדולה איתה? למה החיבור לפוליטיקה הישראלית הוא שמאפשר את הפרישה מהתרבות הישראלית, ואיך זה שישיבת פוניבז' בבני ברק, משאירה אבק לישיבת פוניבז' בפוניבז'?כל זאת ועוד, בפרק נוסף של מפלגת המחשבות - הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בהשתתפות ד"ר מיכה גודמן, ובהנחיית אפרת שפירא רוזנברג. 

היחסים של החברה הישראלית הכללית והחברה החרדית שבתוכה ידעו לאורך השנים עליות ומורדות. סגירת כבישים, הפגנות המוניות, קצת דו שיח של חירשים. אבל יש מצב שעם כל הויכוחים הסוערים על שוויון בנטל, על תחבורה ציבורית בשבת ועל לימודי ליבה, נקודת השפל ביחסים האלה הייתה דווקא בשנת 2020, בתקופת הקורונה. חלק גדול מההתנהגות של החברה החרדית במשבר לא היה מובן בחברה הכללית, מה שהוביל הרבה ישראלים לחשדנות וציניות, אם לא לניכור, לרתיעה או - קשה אפילו להגיד את זה- לשנאה של ממש כלפי חרדים. האמת? זה לא מפתיע. איך אפשר לנסות להבין את החרדים, אם מעט השיח שכן מתקיים עם ובעיקר על העולם החרדי מתמקד בפוליטיקה, באינטרסים ובמשיכות חבל של זכויות ושל כוח? אבל העולם החרדי הוא הרבה יותר מזה. הוא מושתת על רעיונות עמוקים, ועל אידיאולוגיה מעוררת השראה של הקמת חברת מופת אידיאליסטית. בשלושת הפרקים הבאים של מפלגת המחשבות ד"ר מיכה גודמן ייקח אותנו אל עומק ההגות החרדית, על שלוש אבני היסוד המרכזיות שלה. אתם מוזמנים ומוזמנות להצטרף אלינו למסע שמתחיל בהונגריה של המאה ה-18, ומגיע עד ישראל תשפ"א. 

לא מדברים על פוליטיקה? הפסקתם לצרוך חדשות? מרגישים שכל השיח האקטואלי מלא באלימות, קיטוב והתלהמות? עכשיו זה רשמי - אתם צודקים!מחקרים שנערכו בארצות הברית מוכיחים שמחלוקות פוליטיות הולכות ומסלימות בשנים האחרונות, וכך גם השנאה ההדדית בין המחנות השונים. הטוויסט: זה בכלל לא קשור לאידיאולוגיה. זה מאוד קשור לכסף.ברוכים הבאים ל"מפלגת המחשבות", פודקאסט חדש בהשתתפות ד"ר מיכה גודמן ובהנחית אפרת שפירא-רוזנברג, על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בפרק הראשון ננסה להבין למה פוליטיקה מעוררת כל כך הרבה רתיעה וזעם, במקום לעורר סקרנות פשוטה ושמחה. רמז: למישהו יש אינטרס שתריבו.

הייתם מסוגלים לחיות על המבורגר 7\24?במובנים רבים, התזונה האינטלקטואלית שלנו מבוססת על ג'אנק-פוד. הטכנולוגיה שנועדה לעבוד לטובתנו קמה נגדנו, ומספקת בעיקר מידע שיכעיס אותנו - כי זעם, מתברר, הוא הרגש הוויראלי ביותר. תוסיפו למשוואה את העובדה שאנשים מעדיפים להתחשמל מאשר להשתעמם, ותקבלו מתכון בטוח לדיאטה של מידע מזיק. אז איך יוצאים מהלוּפּ? ברוכים הבאים ל"מפלגת המחשבות", פודקאסט חדש בהשתתפות ד"ר מיכה גודמן ובהנחית אפרת שפירא-רוזנברג, על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בפרק השני נבחן האם יש לנו בכלל אפשרות לצאת לחופשי מהשעבוד הדיגיטלי, ולהבריא את הקשר עם הטכנולוגיה?