מפלגת המחשבות

הרעיון הגואל של השמאל החילוני, הלא הוא הסוציאליזם, התנפץ באופן מפואר על רקע הזוועות מבית סין המאואיסטית, צפון קוריאה והקומוניזם הרוסי. אל הוואקום שנותר על במת ההיסטוריה השתחל רעיון חדש, כריזמטי ומבטיח: השלום. אבל האמת היא שמדובר ברעיון לא חדש בכלל. מי ששתל אותו ב-DNA של ההגות הציונית הוא לא אחר מחוזה המדינה, העיתונאי המזוקן שכולנו מכירים: בנימין זאב הרצל. רק שהייתה לו נקודת עיוורון אחת, והיא זו שגם גרמה לישראל להטיל ספק כבד ברעיון הזה - רגע לפני שאר העולם.היום במפלגת המחשבות - האם זהו באמת הפרק האחרון של השמאל?.

לאורך ההיסטוריה, הרבה חוקרים עסקו בחוויה הדתית לסוגיה, ובין היתר בשאלה מה קורה - כהגדרתו של הפסיכולוג ליאון פסטינגר- when prophecy fails. כשהנבואה הגדולה והמבטיחה שהאמונה התבססה עליה, לא מתממשת. חלק מהמאמינים דווקא מתחזקים באמונה שלהם כחלק  מתהליך של דיסוננס קוגניטיבי, וחלק מהם מתרסקים אל משבר עמוק. מתברר, שזה קורה לא רק בדתות. השמאל הישראלי התבסס גם הוא על נבואה גדולה ומעצימה שעמדה על שלוש רגליים- סוציאליזם, לאומיות וחילון. כל אחד מהם בנפרד אבל בעיקר שלושתם ביחד, הוו את ה DNA של השמאל הישראלי. אבל כשהנבואה הגדולה של הסוציאליזם הציוני עליה דיברנו בפרק הקודם לא התממשה, היא  הפילה ביחד איתה גם את שני הקודקודים האחרים בפרמידה-  והותירה את המאמינים, בפתחו של משבר. היום במפלגת המחשבות- פרק נוסף ודרמטי במיוחד בתולדות השמאל הישראלי- כישלונה של הנבואה.

אם למדתם פה בתיכון, אתם בטח יודעים שהגרסה הספציפית של הציונות שבפועל הקימה את המדינה היא הציונות הסוציאליסטית. זה היה בתכנית הלימודים לבגרות. אבל רגע. סוציאליזם? זאת לא תנועה ללא ארץ ולאום, שיצאה בקריאת הקרב הידועה "פועלי כל העולם התאחדו"? זאת לא התנועה שהמניפסט המכונן שלה נפתח במילים "דברי ימיה של החברה כולה הם דברי ימיה של מלחמת המעמדות"? מה לנו, הלאום היהודי המבקש לשוב אל ארץ אבותיו - ולמאבק כלל עולמי? מה לעם של סוחרים, בנקאים ורואי חשבון ולמהפכה של מעמד הפועלים? זהו, שבאמת לא הרבה. לכן, הפרוייקט הזה הוא אולי הסטארט אפ הציוני הראשון, וכמו הרבה יוזמות סטארט אפ אחרות, גם הוא עבר כמה גילגולים עד שהצליח לעשות אקזיט. אז היום במפלגת המחשבות, תשכחו מכל מה שלמדתם לבגרות ותתכוננו למפגש מחודש עם הציונות הסוציאליסטית: מבורוכוב, דרך סירקין לברל כצנלסון - אדום עולה!

זה לא סוד שהשמאל הישראלי נמצא במשבר. התנועה הרעיונית שיצרה את המדינה שבדרך, הקימה את המדינה בפועל וגם הובילה אותה כמפלגת שלטון בשלושת העשורים הראשונים ורוויי המלחמות שלה, עסוקה בשנים האחרונות בעיקר בהישרדות. בתחילת הדרך, הרעיונות שכוננו את השמאל הישראלי היו גדולים מהחיים: הירואיים, חדשניים, יומרניים וסוחפים. הם ערבבו יחד בקוקטייל כמעט בלתי אפשרי סוציאליזם ולאומיות, הסתגרות מהעולם וחתירה לאוניברסליות,  מרד בדת ושאיפה לגאולה דתית. אבל שכשהסוציאליזם העולמי קרס, הוא הקריס ביחד איתו גם את הגרסה המקומית ומעוררת ההשראה של הסוציאליזם הציוני. ההצלה הגיעה ממקור בלתי צפוי. חלום חדש וכריזמטי נולד - השלום. האם האידיאולוגיה החדשה של השמאל תצליח להציל אותו מהמשבר? 

בסוף הפרק הקודם עזבנו את הציונות הדתית כשהיא בנקודת השיא שלה: משיחית, כריזמטית וגואלת. מחומשת ברעיונות קבליים עמוקים בגרסתם הקוקניקית, הציונות הדתית המחודשת מצליחה לעורר השראה בבניה ובנותיה ולייצר אצלם חיבור מפעים בין לאומיות לדתיות, בין מחויבות לעם ישראל למחויבות לתורת ישראל. אבל בדיוק אז, בנקודת השיא, קורה משהו לא צפוי- סתירה פנימית חבויה ורדומה בעומק התיאולוגיה של הרב קוק צפה על פני השטח וממיסה את הדבק המיוחד שהוא ייצר.בפרק המסכם של סדרת הציונות הדתית ננסה לפענח את תהליכי הפירוק שעוברים על הציונות הדתית בשנים האחרונות, להבין איך דווקא מתוכם צומח לראשונה מועמד ציוני דתי לראשות הממשלה, ולראות דוגמה מאלפת לאיך רעיונות תיאולוגיים נסתרים משפיעים על תהליכים פוליטיים גלויים.

בשני הפרקים הקודמים התחלנו להכיר את ההגות המהפכנית של הראי"ה קוק - אמנם הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, אבל בהחלט לא דמות מרכזית או אהודה מדי בשנים ובסביבה שבהן חי ופעל. כשהרב קוק נפטר ב-1935 הרעיונות שלו היו לא יותר מהערת שוליים בפריפריה של הציונות הדתית. אבל בשנות ה-70, אחרי תרדמת של 35 שנה, הרעיונות האלו קמו פתאום לתחייה והפכו את הציונות הדתית כמעט לתנועה חדשה - משיחית, גואלת וכריזמטית. אחת הדמויות המרכזיות בהפיכת הרעיונות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק למרכזיים כל כך, הייתה הבן שלו - הרב צבי יהודה הכהן קוק - המנהיג הבלתי מעורער של גוש אמונים ושל הציונות הדתית לדורותיה. בפרק של היום נגלה איך התיאולוגיה הייחודית אך הרדומה של הרב קוק האב נתנה שפה, מסגרת וכלים לרב קוק הבן, להעביר את הציונות הדתית מעמדת הנגררים לעמדת הגוררים, ואיך כל זה התחיל בסבסטיה - ה"דגניה" של הציונות הדתית. 

בפרק הקודם פגשנו את הציונות הדתית בתחילת דרכה ה"ריינסית": תפיסת עולם שבה הציונות והדתיות הם שני קווים מקבילים שלאו דווקא נפגשים. ההשקפה הזאת הגיעה לשיא כשתנועת "המזרחי" תמכה בתכנית אוגנדה של הרצל שבשם הציונות, הסכימה לוותר על ציון. אז אפשר להבין למה הרעיונות האלה לא היו כריזמטיים מספיק כדי לגרום לציונות הדתית לתפוס הובלה ולהגיע לעמדת הנהגה. המהפך הגיע בזכות הרב אברהם יצחק הכהן קוק - אמנם הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, אבל בהחלט לא דמות מרכזית, אהודה או אפילו מוכרת מידי בימי ראשית הציונות. וזה באמת לא קרה בגלל המנהיגות או הכריזמה שלו, אלא בעיקר בזכות התיאולוגיה שלו. היא היתה חדשנית ומהפכנית, ולראשונה היא יצרה סינתזה מוחלטת בין ציונות לדתיות: ציונות שהיא דתית, ודתיות שהיא ציונית. הסינתזה הזאת תשנה את הציונות הדתית מהיסוד.היום במפלגת המחשבות - הרב קוק, תאולוג ומהפכן.

הציונות הדתית מהווה כבר לא מעט שנים שחקן מרכזי בזירה הפוליטית בישראל, והיום יותר מתמיד. בצלאל סמוטריץ', יושב ראש המפלגה שממש מכנה את עצמה "הציונות הדתית" הוא לשון מאזניים במאמצים להקים ממשלת ימין, ולראשונה בהיסטוריה הישראלית יש סיכוי שמועמד ציוני דתי בכלל יהיה ראש ממשלה. אם נשאל את רוב בני ובנות הציונות הדתית הדומיננטיות הזאת לגמרי טבעית, שהרי ציונות ודתיות ירדו לעולם שלובות זו בזו. אבל האמת היא שזה ממש לא ככה. בשנים בהן התגבשה התנועה הציונות, עצם החיבור בין ציונות לדתיות עמד בסימן שאלה, והיה צריך דבק מיוחד כדי לחבר ביניהם. ממה היה עשוי הדבק הזה ולמה הוא לא הספיק? מה מחבר בין התיאולוגיה של הרב קוק למועמדות של נפתלי בנט לראשות הממשלה, ואיך כל זה קשור לזברות? בארבעת הפרקים הקרובים של מפלגת המחשבות, נעלה עם ד"ר מיכה גודמן על רכבת ההרים של הציונות הדתית: נעקוב אחרי הטיפוס האיטי והארוך שלה משולי הפוליטיקה הישראלית לפסגה שלה, ונראה איך אידיאולוגיה ותיאולוגיה באות לידי ביטוי מובהק בָּפוליטיקה.  

בתקופה שחלפה מאז הבחירות האחרונות מתחוללת בפוליטיקה הערבית מיני דרמה, או מגה דרמה, תלוי מאיפה מסתכלים עליה, בפוליטיקה הערבית. לאורך השנים המפלגות הערביות שיחקו תפקיד פריפריאלי-מבחירה בפוליטיקה הישראלית: המפלגות השונות שייצגו את הערבים בישראל, כמעט תמיד בחרו להדיר את עצמן מהצטרפות לממשלות ואפילו מתמיכה בקואליציות., זו הייתה מתוך אמירה אידיאולוגית ואפילו מחאה כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל הציונית שגרמה לאסון-נכבה שלהם ב- 48,  ולכיבוש של  אחיהם הפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה אחרי 67. אבל במערכת האחרונה יש התחלה של שינוי. לראשונה, מפלגה ערבית משחקת תפקיד מרכזי ודרמטי בתהליך הרכבת הממשלה. אז מה קרה דווקא עכשיו? האם יש כאן שינוי נרטיב ונטישה של הסולידריות הפלסטינית לטובת "החיים עצמם" של החברה הערבית בישראל, או שזאת רק דרך להכניס סוס טרויאני לתוך הממשלה? איך זה שהדרמה הזאת מתחוללת דווקא בתוך הפלג האיסלאמיסטי של הפוליטיקה הערבית-פלסטינית, ואיך כל זה קשור למכירת הוויסקי שלנו בפסח?היום במפלגת המחשבות - רע"מ: איסלמיזם ופרגמטיזם

בשני הפרקים הקודמים צללנו לעומקה של האידיאולוגיה החרדית, ושמענו שבעיקר על שלושה דברים החברה החרדית עומדת: על הסתגרות, על צייתנות ועל לימוד תורה. שלוש הלבנים האלה הן במידה רבה סוד קסמה והצלחתה של החברה החרדית, אבל בשנים האחרונות מתחילים להתגלות בהן סדקים, אם לא שברים של ממש. בפרק האחרון בטרילוגיית החרדים שלנו, ננסה למפות את מחוללי המשבר העמוק ביותר שידעה החברה החרדית בישראל מאז היווסדה. רמז: אחד מהם יושב אצל הרבה חרדים ממש בתוך הכיס. מפלגת המחשבות - הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית. בהשתתפות ד"ר מיכה גודמן, ובהנחיית אפרת שפירא רוזנברג.