מפלגת המחשבות

עד עכשיו לא באמת דיברנו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. דיברנו בעיקר על עצמנו, ועל איך אנחנו מגבשים את הדעות שלנו לגביו ומתבצרים בהן. גילינו שמרוב שאנחנו נעולים בתוך זהויות וחרדות, קשה לנו לראות את המציאות עצמה; בטח שלא לדבר עליה. כך קרה שהסכסוך אמנם לגמרי חי, בועט וקיים, אבל השיחה עליו מתה. 

אם אתם חיים פה בשנים האחרונות,אתם מכירים את האדישות הישראלית ביחס לסכסוך. אבל האדישות הזאת יוצאת דופן: מאז ההתנתקות הפערים בין ימין לשמאל אמנם קטנו, אך עוצמת הקיטוב לא קטנה בהתאם. רובנו איבדנו עניין בסיכסוך - אבל נשארנו מסוכסכים. מתברר שכמו שלחלומות יש סיפור, ולחרדות יש סיפור, גם מאחורי האדישות הישראלית יש סיפור שכדאי להקשיב לו.

אחרי כשלון ההתנתקות, בזמן שהמיינסטרים הישראלי נפל לייאוש, הסמנים השמאליים והימניים של המפה הפוליטית חישבו מסלול מחדש. כל צד ביקש להפיק לקחים ולעדכן את תפיסת העולם שלו למציאות החדשה, וכך הימין והשמאל עברו במקביל תפנית אידיאולוגית עמוקה. במידה רבה, הם עברו את אותה התפנית עצמה.

הישראלים בוגרי שתי האינתיפאדות מבינים שאי אפשר להישאר בשטחים, אבל שגם אי אפשר לצאת מהם. שאנחנו לא רוצים לשלוט על הפלסטינים, אבל שגם אי אפשר לסמוך עליהם. זה בדיוק מה שנקרא - מילכוד.ואז, בדיוק ברגע הייאוש הגדול, כוכב חדש זוהר בשמי הרעיונות. שמו בישראל: ״חד צדדיות״.

 מתברר שיש קשר עמוק בין התשוקות שלנו לבין היכולות שלנו. ככל שהמציאות מתקרבת לחלומות שלנו, כך גובר התיאבון שלנו להגשמתם. זה מה שקרה לשני החזונות הציוניים הגדולים שקיבלו חבטה קשה עם הקמת המדינה ונכנסו למעין תרדמת, עד  שמלחמת ששת הימים הפכה אותם שוב לאפשריים, והפיחה בהם רוח חיים. האם הפעם המאבק הרעיוני ביניהם יוכרע סופית? האם אחד מהם יגיע סוף סוף למימוש? 

לכל צד במפה הפוליטית בישראל יש חזון אפוקליפטי גדול לגבי מה יקרה למדינת ישראל אם הצד השני ינצח, כמו גם חזון אוטופי במקרה שהאידיאולוגיה שלו תמשול בכיפה. אבל מה בעצם היה רגע ההולדת של החזונות הגדולים הללו? מסתבר שלא ב-67', לא ב-48' ואפילו לא ב-29׳. כדי לגלות כיצד ומתי נוצרו החזונות המנוגדים של הימין ושל השמאל צריך ללכת אחורה. הרבה אחורה. 

"חורבן הבית השלישי" ומלחמת יום כיפור לא לבד. מחזון יוחנן, דרך נוסטרדמוס ובאג 2000 ועד משבר האקלים - האנושות תמיד היטיבה לנבא את סוף העולם. העניין הוא שאפוקליפסה טובה לא רק מייצרת חרדה, היא גם מייצרת פוליטיקה. מה הקשר בין האפוקלפיסות שאנחנו חוששים מהן, ובין הדעות הפוליטיות שאנחנו מחזיקים בהן? ספויילר: לא קשר מקרי.

בעונה הראשונה של מפלגת המחשבות עסקנו ברעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה, וטענו שהם עוזרים לנו להבין את המציאות. אך למען האמת, זה לא תמיד ככה. לפעמים, רעיונות דווקא מסתירים לנו את המציאות, ומונעים מאיתנו לראות אותה כפי שהיא. אז באילו מקרים רעיונות מפסיקים להסביר ומתחילים להסתיר?מתי מדינת ישראל למדה את השיעור הכואב הזה, ואיך כל זה קשור לחפיסות הקלפים שלנו? פרק ראשון בעונה השנייה של מפלגת המחשבות: "מסוכסכים". רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc

אחרי מאבקים אידיאולוגיים סוערים סביב כלכלה, משיחיות, דת וחלוקת הארץ - נדמה שהמחלוקת הכי אמוציונלית בישראל כיום היא "נתניהו כן או לא". אבל הוויכוח הזה הוא לא (רק) פרסונלי. יש פה תפנית עומק: מלהט של אידיאולוגיות לפוליטיקה של זהויות.רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc

קו ישר עובר בין זאב ז'בוטינסקי שעיצב את הימין בתחילת דרכו, ובין בנימין נתניהו שעיצב וממשיך לעצב את הימין בעשורים האחרונים. הקו הזה עובר דרך עוד נתניהו אחד, בן ציון נתניהו האב. אז איך הפכו ה"נתניהואים" - בן ציון ובנימין - למנסח והמבצע, המשה והיהושע, המרקס והלנין של הימין הישראלי כיום? רוצים לקבל עדכון ישירות לפלאפון בכל פעם שעולה פרק חדש? קליק כאן להצטרפות לקבוצת הוואצפ השקטה >> https://bit.ly/2VAjUYLיש לכם שאלות על הפודקאסט? הצעות למנחים שלנו? בואו לקהילת הפייסבוק שלנו > https://bit.ly/3ltDotc