אילן והגננים

הימים עוברים, השנים חולפות, השמש מכה והמים זורמים, ולאן כל זה מוביל כשעץ פרי צורך מאות ליטרים של מים מדי חודש? לעמית פונפן מקיבוץ צבעון יש תשובה - לחוזר אל זני בעל מסורתיים של פירות שגדלו כאן לפני 2000 שנה.  "ילקוט הרועים" מתמחה בהקמה ותחזוקה של בוסתני מאכל, מטעים אורגניים ושיקום חורש טבעי. במשתלה שמים דגש על איכות וקיימות לפני מהירות. הבוסתן המסורתי שופע פרי, תבלין, בושם וירק. ועם זאת, עצמאי למדי מן התלות בהשקיה סדירה ותשומות רבות נוספות.   בוסתנים ארץ ישראלים – זו ההתמחות של פומפן, אבל כמו אידאליסט אמיתי, המילה "בוסתן" עושה לו חרארה. פרק 27 של "אילן והגננים" והפעם בשידור ישיר ממשתלת ילקוט הרועים בקיבוץ צבעון שבגליל.  

אל ענייני ההיביסקוסים לא הייתי מגיע לולא קבוצת הפייסבוק "צלמי כל ההיביסקוסים התאחדו". פתאום גיליתי קבוצה של גולשים שהחיים שלהם הוא לצלם פרחי היביסקוס. התמונות מרהיבות והמגוון משכר. בהמשך מצאתי שבמושב כפר ורבורג מתקיימת לה חוות היביסקוסים ייחודית עם מיגוון של כ-700 זנים. היביסקוסים הרי לא חסרים בעיר. אפשר ללכת ברחוב ולפגוש בפרחים האדומים בגדרות החיות של הבתים. ועוד מילדותנו נהגנו לקטוף את הפרח ולטעום את הצוף המתוק שבו. אלא שאולי בגלל זמינותו, ההיביסקוס נתפס אצל רבים מאיתנו כצמח קצת פשוט, אבל אחרי שנברתי קצת שיניתי את דעתי לחלוטין. ומכיוון שהמטרה העיקרית של הפודקסט היא לפגוש אנשים וצמחים מעניינים התעלקתי על יעקב זיו מייסד החווה וזימנתי את עצמי לסיור במקום. מלא התלהבות גם רכשתי בהמשך שני זנים מיוחדים של היביסקוס והם מתאקלמים אצלי עכשיו. את הפודקסט תוכלו למצוא בפלטפורמות השונות ברשת. הצטרפו לדף הפייסבוק של אילן והגננים. עוברים ליעקב זיו.  

עציצים, אדניות או גידול הידרופוני הם תמיד אתגר אם רוצים להצליח. זהו תחום ההתמחות של דור זלמנסון, איכר בן איכרים מהשרון שמייעץ וגם מפתח דשנים למנותקי קרקע. אז דיברנו על פרדסים מתניידים ועל אוכמניות שיוצאות לחורף בצפון וחוזרות באביב לשרון. אבל בעיקר, התבשרתי שענף האוכמניות בישראל מתרחב והיום ניתן להשיג גם אוכמניות שיכולות לשרוד בשמש היוקדת של יולי-אוגוסט. וגם דיברנו על מצעי שתילה ועל עוד טיפים שיעשו טוב לצמחים שגדלים במצעים מנותקים.

בשנת 1878 צפה החוקר הגרמני קרל ליצ'ה בטקס איום ונורא כשביקר באי מדגסקר.  מול עיניו התקבצה עדה של אנשים שחורי עור, שרים, מתופפים ומבצעים פולחנים משונים. במרעה היה עץ ענק ולידו נערה; הם חוללו סביבה והכריחו אותה לטפס על העץ. ליצ'ה סיפר שהעץ נראה כמו אננס ענק עם קנוקנות שעירות סביב בריכה של נוזלי עיכול. העץ נראה כמת אבל כשהנערה טיפסה עליו, חזרו אליו חיים. הוא עטף אותה, ענפיו נצמדו אליה והקנוקנות נכרכו סביבה כמו נחשים. הצמח פלט צחוק נורא וחיסל את הנערה. הסיפור הנורא נכנס לעיתונים למרות שהחוקר המהולל לא הצליח להוכיח אותו. אף אחד לא פגש עצים שעונים לתיאור וגם את השבט לא מצאו.  עכשיו אפשר לחזור בשקט אל פרק 24 של אילן והגננים ואל ירון רז. 

ירון רז הוא נצר לשושלת מפוארת של אוהבי טורפים שהמייסד הרשמי שלה הוא לא אחר מאשר צ'רלס דרווין, אבי תורת האוולוציה, שגם כתב עליהם ספר והנחיל מורשת מפוארת לממשיכיו. אחד האדוקים שבהם הוא ירון רז שהעניק לנו ראיון בן שני פרקים אודות הצמחים הטורפים. כן, הם פופולארים היום יותר מאי פעם; לא, הם לא אוכלים ילדים ולא אוכלים בני אדם, מקסימום איזה עכבר קטן. הפרק הראשון הוקדש לרקע, סיפורים ומיתוסים. הפרק השני יוקדש לעצות מעשיות למתחילים שרוצים להתנסות באיזה טורף בבית.   תודה לירון רז על התצלומים. כולם נלקחו מאתר torfim.co.il. 

Guest ציון סימנטוב, a third-generation nurseryman and founder of 'זרעים מציון', shares his passion for wildflowers and native plants. He recounts how the construction of Highway 6 spurred the creation of his nursery, allowing the rescue and cultivation of native species. Discover how he and his daughter Hila implement large-scale restoration projects, planting tens of thousands of squills. They also discuss gardeners' evolving tastes, therapeutic uses of herbs, and practical cultivation tips, making wild gardening more accessible and appealing.

את פרק 20 של אילן והגננים החלטתי להקדיש למשתלות, להסיר את הפרגוד מאחורי העולם הזה שאנחנו פוגשים רק מהצד של הלקוחות. במיוחד עניין אותי עולמן של המשתלות הייצרניות וזו היתה סיבה להגיע אל המשתלה שאני הכי אוהב, היא משתלת "בוטניקה" בכפר רות. "בוטניקה" היא משתלה יצרנית יחסית לא גדולה שלא דומה לשום משתלה אחרת. "האוזניים שלך יתעייפו לפני שאני אפסיק לדבר״, הזהיר אותי אורי ארז, מנהל הגידול הראשי של המשתלה המיוחדת הזאת. ארז קיים את הבטחתנו והסיפורים והתובנות נערמו עלי כמו ערימה רעננה של עלי גזם פרחוניים. נטלנו שלושה ארגזים בתור שולחן, ושני כסאות פלסטיק מאובקים, הרחקנו לתוך המשתלה לשביל בין שתי ערוגות ואורי דיבר וסיפר שפע עובדות ותובנות. 

פרק 19 של אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה והפעם לנושא שלא היינו מהרהרים בו בכלל לולא האדריכלית זוהר שוורצברג. זוהר  טיילה עם משפחתה בתאילנד והתאהבה באוכל התאילנדי. ומן האוכל נוצר אצלה החיבור לחומרי הגלם, ומחומרי הגלם למי שמגדלים אותו בישראל, ולגילוי הגינות הסודיות של התאילנדים בישראל.  התאילנדים שעובדים בארץ בחקלאות מגיעים ממחוז איסן שבצפון מזרח תאילנד ויש להם נטייה טבעית לחקלאות ביתית.  את הגינות הסודיות שלהם הם מקימים בעיקר בשרון, שם הם עובדים במשקים חקלאיים. זוהר גילתה שאין מדובר בגינות כפי שאנחנו מכירים. הן יכולות להיות בצל עצים, בצידי דרכים, וגם במרכז שדות.מה מגדלים שם? עד כמה משפיע משך השהות שלהם בישראל (חמש שנים) על אופי הגינות והגידולים, והאם יכול להיות שהתאילנדים מגדלים בעצם בשיטות ידידותיות לסביבה? נפגשנו לשיחה מחכימה עם חוקרת נלהבת שגילתה שיש לנו עוד הרבה ללמוד מהחקלאים האלה.  בקרו בדף הפייסבוק של "אילן והגננים".

נמרוד רוזברג יצא ליערות לתור אחר פטריות, "הידרדר" לגידול עצמי של פטריות וכשההתמכרות גברה הוא החל גם לקיים סדנאות לגידול פטריות, בין היתר, כדי לממן את התחביב. שוחחנו על עולמן המופלא של הפטריות ועל האפשרות שהוא בסך הכל עוד נבג של פטריות ערמומיות שמשתמשות בו כדי להפיץ את עצמן. עולם הפטריות של נמרוד. 

Chanoch Burger, an agronomist with nearly 40 years of experience in arboriculture and ecological restoration, shares his fascinating journey from contemplating a career in healthcare to nurturing trees. He discusses the integral connection between agronomy and human experiences, emphasizing that successful projects stem from teamwork and community involvement. Chanoch dives into his work on high-profile projects like the Carmel tunnels, revealing how reading the landscape helps in restoration. He also addresses urban ecological challenges and the art of species selection for resilient environments.