אילן והגננים

Yoav Feldman, an agronomist with nearly 20 years in soilless planting media, delves into the fascinating world of detached substrates. He clarifies the distinctions between soilless media, hydroponics, and aeroponics, addressing common misconceptions. Yoav explores the historical roots of container gardening across ancient civilizations and discusses the current urban gardening trends. With insights into growing challenges, practical tips for casual plant owners, and the significance of materials like coconut coir, this conversation is a must-listen for gardening enthusiasts!

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 55, כאן אילן גור עם האיש שנוטע אלונים. אם אתם חוצים את אחד מגשרי הירקון צפונה, הגדה הצפונית של הנחל היא כבר השרון. רמת אביב ושיכון ל' ואזורי חן ושדה דב, ומשם צפונה, הרצליה ונתניה וחדרה ועמק חפר ומורדות הכרמל. בבית הספר סיפרו לכם שהאזור היה מכוסה ביצות. זה נכון, אבל בעיקר היו כאן יערות פראיים ואגמים קטנים ונחלים. עד לפני פחות מ-2000 שנה עדיין התסבבו ביערות האלה חיות טרף ואפילו אריות. יערות השרון ובעיקר עצי האלון סובלים כבר אלפי שנים מהתנכלות מתמדת, גם של תושבי האזור וגם של אימפריות ששלטו כאן, מהמצרים הקדמונים ועד האימפריה העותמנית שנסוגה מכאן רק אחר תום מלחמת העולם הראשונה. תארו לעצמכם יערות עד בדרך לחיפה שעוד לא היתה קיימת.  אזור פרא עם מעט מאוד ישובים ובני אדם. ומעשה בעופר בינדל, דור שלישי בכפר ויתקין שלקח לטיסה ספר קטן בשם "האיש שנטע עצים", מין אגדה מודרנית על נוטע עצים בודד וכשירד בנמל היה כבר אדם אחר. לאחר שהתוכן עוכל, עופר החליט  שהוא מחזיר את עצי האלון לפארק השרון, וזה מה שהוא עושה מאז עם התלהבות הולכת וגדלה. לימים סופרת בשם מיכל בן גל כתבה עליו ספר ילדים וניבה לב יצרה עליו את  השיר "ביער של חדרה" שבו פתחנו. מילים, לחן ושירה ניבה לב. 

אילן והגננים פרק 54, כאן אילן גור. הפרק  מוקלט ומשודר עם בוא הסתיו. ועצוב לנו בלב כבר שנה על האסון שקרה לנו ועל אחינו החטופים בשבי החמאס. וגם על אובדן התקווה והתגברות השנאה ושלטון ההונאה והפשע. ועל גלי העגמומיות הזאת ועם בוא הסתיו אפשר להתנחם בגינה ובשלל המלאכות של עונות המעבר. מלאכות שתמיד קיימות, רק צריך לאתר אותן ולגייס מספיק תעצומות נפש גם לעניינים פחות נעימים כמו מלחמה בעשבים סרבנים וענייני תחזוקה. וגם  יצאתי שוב אל יער המאכל של ליאורה ברגר צביקלר בכפר סירקין. נעים לי ביער של ליאורה ואולי זו הדרך שלי להתגעגע  "לארץ ישראל הישנה והטובה". ישבנו בבית העץ שליד בריכת הצפרדעים ושקענו בענייני זריעה, שתילת  ועצים ותנובת היער. וגם דיברנו על רחפנים טבעיים שקוטלים יתושים ועל מחפרונים תת קרקעיים שהם חלק מהאיזון בטבעי ביער של ליאורה.  המרואיינת שלי  שפעה תובנות כרגיל ואני רק אוזן לדבריה הנבונים. פרק 54, אלייך ליאורה 

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 53. זהר ארגמן, שנולד בחיפה וגר בישוב בצפון ממש לא מסתדר עם תל אביב, הוא פשוט לא מגיע לעיר ילדותי האהובה. לכבוד הראיון הוא הגיע במיוחד ברכבת ואני אספתי אותו מהתחנה כדי שבן הכפר לא יפגע חלילה בעיר הגדולה. זהר הוא הנדסאי נוף, שמכור לגינון מנעוריו בחיפה, והוא שייך לאנשי המקצוע שמרגישים את הגינה עוד לפני שהם פונים למה שלמדו והוסמכו אליו. זהר בקיא  בתחומים רבים של גינון, אבל כשהגיע לקבוצת הפייסבוק שמוקדשת לדשא עשו אותו די מהר למומחה של הקבוצה. זו קבוצה די מוזרה שמזכירה קבוצות של סחלבים או קלתיאות, סוג של קבוצת תמיכה. מעט מאוד אנשים מתפארים שם בדשא שגידלו לתפארת, רובם מתוסכלים ומתייסרים כשהדשא מצהיב או מתייבש או פורח מדי או חולה מדי. כי דשא הרי לא מחליפים כמו שמחליפים קלתיאות או סחלבים. סוף מעשה במחשבה תחילה ומעת שהדשא כבר קיים, צריך לשמור עליו ולתחזק אותו גם אם נעשו טעויות בדרך. דשא הוא גם פנטזיה, וכשמקימים גינה מפנטזים על רגליים יחפות ששוקעות בעשב הירוק, ובריח הדשא הקצור שממלא את הנחיריים והריאות. אבל הדשא הוא גם עבדות וכיסוח והשקייה ותיסכול. אני יודע, גם לי היה דשא בגינה לפני שנים, והיום הוא פינה  מקום לפרחים ושיחים ועצי פרי. אבל אני מכניס פה תיסכולים אישיים לתוך פודקאסט תמים. לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה"ס. כדי למקם היסטורית, אנחנו מדברים על ראשית התקופה ההלניסטית המפוארת.  לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים, והוא גם רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו צומח הדשא במשטחים בפארקים גדולים, גני שעשועים, אצטדיונים, או גינות פרטיות. איתי ערן איש נטפים, סיפר לנו בפרק 47  על הדשא של איצטדיון בלומפילד ועל 54 הממטרות שמזינות אותו במים.  יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה של הבית ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה והקטנת הרעש הסביבתי.דשא הוא אחת מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון היווה מקור מזון לדינוזאורים. בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, בהם אבותיהם הקדומים של האורז והבמבוק.אבל דשא צורך הרבה מים. בנוסף, יש חוקרים  שטוענים  שדשא בכלל  מזיק לסביבהזוהר עומד מאחורי המותג " זהר בדשא, תכנון והקמת גינות ובריכות נוי. כן האיש מומחה לבריכות נוי אבל קצרה היריעה במסגרת הפרק הנוכחי. על דשאים ועל גינון בכלל שוחחתי עם האורח המיוחד מן הצפון. אליך זהר

 אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 52, מסחלבופוביה לסחלבפיליה.  הסתיו מגיע ובימים שבהם כל כך חסר נוחם, גם שתילת חסה או זריעת צנונית מחממים את הלב. בכלל, הסתיו הוא קודם כל התקופה של מגדלי הירקות, ואחרי ימי הקיץ הלוהטים, מפנים את הגינה לגידולים המרעננים של החורף. בענייני ירקות כבר עסקנו פה ושם, ואני ממליץ במיוחד על פרקים 33 ו-34, להלן שי סופר לא מזיז מעדר. על החקלאות הלא עדירה. נקווה שבמהרה יבואו עלינו ימים טובים, ואחינו החטופים ישובו אל ביתם והארץ תשקוט קצת.אחרי שריאיינתי את תמי שרון ואת איציק בן יאיר לפרק השלישי של הסחלבים קרה לי דבר מפתיע. יצאתי עם תמי לגינה שלי, הסתובבנו פה ושם ופתאום תמי  מגלה עציץ נידח מתחת לעץ המנגו וצועקת: הנה סחלב! קראנו לאיציק וגם הוא נדהם. אני לא זוכר מתי הגיע הצמח הזה לגינה שלי ומאיפה הבאתי אותו, אבל התברר שהוא גדל בתוך עציץ באדמה כבדה יחסית ורטובה תמידית. לפי כל הכללים הצמח הזה לא היה צריך לשרוד, אבל הסחלב שלי, שתמי זיהתה אותו כדנדרוביום נובילה, שרד הרבה תלאות בלי שבכלל אהיה מודע לקיומו. איציק למוד הנסיון אמר לי להשאיר אותו כמו שהוא כי עם הצלחה לא מתווכחים, אבל לקח ליתר בטחון קייקי עם שורשים – הרי מדובר באספן נואש.  שמחתי מאוד כי איציק ותמי הביאו איתם תשורה של סחלב אחד וכך יכולתי אני הקטון שבדיוק מצוי במעבר שבין הסחלבופוביה לבין הסחלבופיליה לאזן את מצב המתנות מול תמי ואיציק. אז דיברנו על הענן גדול של מגדלי הסחלבים, אלה שמקבלים אותו על תקן זר פרחים ועל הענן הקטן של מגדלי הסחלבים המכורים והמקצועיים. איציק ציין בסיפוק כי יש מעבר תמידי וגם גובר של מגדלים מהענן הגדול של הענן הקט, המרתק, המקצועי, הממכר של מגדלי הסחלבים. בעצם, איציק ותמי עשו את אותה הדרך והיום הם יבואני בוטיק של סחלבים מיוחדים וגם מחזיקים באוסף הסחלבים הגדול בישראל. אני בינתיים עם ארבעה עציצים, שניים מהם דנדרוביום נובילה, מתוצרת הגינה שלי. האזינו שתפו ונסו לשרוד בתוך הימים הקשים האלה

אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 51 ובו שיחה אסוציאטיבית עם האגרונום רן נחום.  כוכב פרק 37 ו-38 הוא סוג של פרי שתמיד אפשר לנגוס בו עוד ולהוציא עוד טעמים. רן מפעיל עכשיו 8 קבוצות ואטס אפ לנושאים כמו: שאלות ותשובות על צמחים, הרכבות, אוכמניות, מדשאות, או עיצוב גינות, קבוה שהוא מפעיל  ביחד עם הנדסאי הנוף. עומר קלדרון. גגלו את קלדרון, אדם שטרם היכרתי. יש לו בלוג מקסים בענייני גינון. קלדרון מעיד על עצמו שהגיע עולם הגינון במקרה לפני יותר מ 20 שנים,  כשהקים לעצמו את הגינה הראשונה, בלי כל ידע או ניסיון.  בשנים הראשונות הוא נקלע כמעט לכל טעות אפשרית בגינה שלו, ומכל טעות למד והחכים, עד שנעשה לבסוף הנדסאי נוף. אז דיברנו רן נחום ואני על ייחורים ורבייה,  ובדרך שיבחנו את הגישה הגננית של עיריית תל אביב, וגם על איך לקנות עצים, על קסמם של עצים ילידיים כמו חרוב, רימון או תאנה, וגם על עצי התות הנפלאים שהם בסופו של דבר פיקוסים שפגיעתם עלולה להיות רעה. וככה הפלגנו ודיברנו על ייחורים וטיפוח עצים ועל הטיפוס המדהים שנקרא רן נחום אגרונום בפרק 51 של אילן והגננים.  

אילן והגננים פרק 50 החגיגי. טוב הוא לא ממש חגיגי אבל חגיגה היא להקדיש עוד פרק לזקן השבט, לאיש שלאורו אנו הולכים, לדובר הכי טוב של העצים, וזהו עודד יפה שמגיע לגבורות בימים אלה. האיש שהוא אפילו לא אגרונום הוא אחד המומחים המובילים בישראל בגידול צמחים ובעיקר עצים. האיש שאין לא אפילו תואר אגרונום מרצה באוניברסיטאות ומנהל את מעברת שלף, מעבדה מובילה לגידול צמחים, הפועלת בקיבוץ גבעת ברנר. השיחה רצה לכל מיני כיוונים. צמחי ג'ונגל שצומחים אצלנו בבית, חקלאות מסורתית רבת קומות של תאילנדים ואתיופים והחיבה של שנינו לגינות בלגן, ואיך האתיופים מגדלים 30 דונם על דונם אחד. וגם על טבעם של בעלי בתים שסומכים על גנן או אולי חצרן בתחזוקת הגינה שלהם, ועל התוצאות, והם בכלל רוצים "גינה עכשיו", עניין שלא מתקבל על הדעת ובדודאי לא על דעת הצמחים. "בשנת 2024 כשהכל קדמה, העץ הוא אותו עץ", קובע עודד יפה, שמדבר עם עצים והעצים מדברים איתו. פרק 50. האזינו, שתפו ותבוא עליכם הברכה. 

אילן והגננים – הסכת גינון וסביבה פרק 49 אנחנו מתקרבים לפרקי היובל ובשניהם אני מארח חיה מוזרה בשם עודד יפה שהוא אפילו לא אגרונום אבל הוא מרצה מבוקש במוסדות שמכשירים אגרונומי ואדריכלי נוף. מכל מרואייני לאורך הפרקים הקודמים הוא זכה להכי הרבה המלצות לראיון מצד רבים. עודד יפה, שבקרוב יגיע לגבורות הוא חייה מזן הולך ונעלם. הוא נולד במושבה ירקונה שליד הוד השרון לתוך הטבע והפרדסים, מומחה לחקלאות מדברית ובעצם לכל סוגי הגינון ובוודאי לתולדות הגינון בישראל. הוא חוקר קרקע, יועץ, מקים חלקות איקלום, מאתר מזיקים, בודק אדמה ובעיקר "רופא עצים", שהציל אלפי עצים בישראל וגם הולך לבקר אותם אחרי שהם מחלימים. עודד לא רק מאמין בשיח עם העצים אלא שהוא בטוח שהעצים מכירים אותו. נוכח ההצלחה שלו בהצלת עצים קל להסכים איתו. עודד יפה, רופא עצים, בגלל אנשים כמוהו אני מפעיל את הפודקסט. פרק 49 של אילן והגננים. 

אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה. צביקה קנוניץ, אדריכל נוף שמתמחה בגנים סביב מוסדות לפגועי נפש ולא מפסיק לחקור וללמוד. צביקה יכול להסביר לכם בקלות מה עושים לכם גנים פורחים ומוריקים, איזה צבע בגן אתם הכי אוהבים (ירוק) ולמה קשה לקבוע איזה צבע היפנים אוהבים. שנים של עבודה עשו את צביקה שילוב של אדריכל נוף, גנן וגם מטפל בפגועי נפש לצד עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים. אתם אוהבים ריח של דשא קצור? צביקה יסביר לכם למה. והוא גם יספר למה אסור שיהיו בגני המוסדות האלה פסלים אבסטרקטים ולמה לא רצוי שיהיו קקטוסים בכניסה לחדרי המיון בבתי החולים. אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 48. 

 אילן הגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 47, "איתי ערן משקה מגרשי כדורגל". כל גנן חובב יהיה חייב לטפל במערכת ההשקייה שלו אם הוא רוצה ואם לאו. מעולם לא למדתי באורח מסודר איך להניח צינורות, איך לחבר טפטפות או ממטרות ואיך לחבר מחשבי השקייה. החיים לימדו אותי איך לפתור בעיות אבל אני ממש לא בטוח שאני נוקט בדרכים נכונות ומתחזק את מערכת ההשקייה בגינה שלי על פי הספר. כדי לסלק ספיקות ולגבש תובנות, ולמנוע כישלונות,  הגעתי אל איתי ערן, שהוא מנהל מחלקת הספורט של "נטפים" תאגיד ההשקייה העולמי שהוקם בקיבוץ חצרים על ידי הקיבוץ, והמהנדס שמחה בלאס, שהמציא את השיטה ושינה את דרכי ההשקייה בכל העולם. והשאלות מטבען, החלו מבעיות השקייה אצלי בגינה והמשיכו למה שחדש ולמה שיעיל. בטח ששאלתי כמה ממטרות משקות את בלומפילד ואיך משקים מגרש פוטבול. איתי ערן, משקה מגרשי כדורגל.