כל תכני עושים היסטוריה

צ'רלס דיקנס, אחד הסופרים המפורסמים בהיסטוריה, כתב פעם תעלומת רצח שהשאירה עד היום שאלות בלתי פתורות: מי רצח את אדווין דרוד? האם הוא בכלל מת? ולמה אפילו יותר מ-150 שנה מאז פרסום הספר אנשים עדיין מתווכחים על זה?בהשתתפות: עדי דר בתפקיד אדווין דרוד, גדעון אורבך בתפקיד ג'ון ג'ספר, לי להב בתפקיד רוזה באד, ויובל בינדר בתפקיד נוויל לנדלס והוד מעלתה. עורכת: שלי נוי.

זוכרים שבפרק הקודם התמקדנו בגיוס טאלנטים? אז בפרק הנוכחי, אנחנו הולכים לדבר על אחד האמצעים החשובים שעוזרים לשמר אותם בארגון: חוויית משתמש דיגיטלית איכותית. כשתהליך ה-Onboarding הולך חלק, וכל השירותים הארגוניים נגישים לעובד.ת בלחיצת כפתור, רוב הסיכויים שנקבל לקוח – כלומר טאלנט - מרוצה. עינבל נמיר, ראש תחום סביבת עבודה עתידית ב Deloitte ישראל, וניר בר-לב, מנכ"ל חברת ServiceNow, בפרק מרתק, על חיוניות סביבת העבודה הדיגיטלית בקרב על הטאלנטים.

"שיר השירים אשר לשלמה" כך נפתחת המגילה אשר עומדת במרכזו של הפרק הזה של "עושים תנ"ך". פתיחה שהפכה כבר לאייקונית. אבל לא רק הפתיחה של המגילה מוכרת, ברבות השנים ציטטו משיר השירים ציטוטים לרוב: מ"הנך יפה רעיתי, הנך יפה" של עידן רייכל, דרך "אל גינת אגוז" ו"קול דודי הנה זה בא" של לוי תנאי ועד "ניצנים נראו בארץ" של נחום היימן (שלא לדבר על המוני ציטוטים ששולבו במהלך הדורות במכתבי אהבה...). האם כותרת המגילה "שיר השירים אשר לשלמה" מסתירה את העובדה כי המגילה לא פעם לועגת למלך אשר נחשב לחכם בכל אדם? איך נכנסה שירה אירוטית, לקודקס המקודש שלנו? האם באמת מדובר באלגוריה כפי שטען רבי עקיבא? או שמא מדובר באסופה של שירי אהבה אשר מכילה לא מעט חידתיות כפילויות ו....סקס? ואולי- כבר נביאי ישראל השתמשו ב"טריק" בו השתמש בהמשך רבי עקיבא, על מנת "להכשיר" את המגילה- בהכניסם רמזים לשירי אהבה אשר היו מוכרים בימיהם, לנבואותיהם? בפרק זה מתארח חתן פרס ישראל פרופ' יאיר זקוביץ לשיחה על גברים, נשים, אהבה, תנ"ך ומה שביניהם.האזנה ערבה יותם

עושים עתיד מארח את פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומכון המחקר של שירותי בריאות כללית.דיברנו על:- ChatGPT עבר מבחן הסמכה ברפואה- השלכות ההוזלה הדרמטית בעלות ריצוף (קריאה) דנ"א- כיצד יכולה הנדסה גנטית באמצעות CRISPR לרפא מחלות גנטיות?- ביו-האקינג- מחקר על התפשטות מגיפות באמצעות משחקים מרובי משתתפים המוניים- מדפסות תרופות ביתיות- פיתוח תרופות בעזרת AlphaFold- האם נוכל בעתיד לחיות לנצח?...תודה ללימור רייך (קופ"ח כללית ומגישת הפודקאסט 'סליחה, זה לא מה שהזדמנתי) שסייעה בחיבור עם פרופ' בליצר.האזנה נעימהרן

"עוברים מ'טוב' למצוין' ומתפתחים יחד עם הלקוחות". כך מגדירה במשפט אחד עדי פנחס, מנהלת שירותים ותהליכים בחברת טמבור, את התהליך שעברה החברה בשנים האחרונות. טמבור, שלפני 85 שנה החלה את חייה כחנות צבע קטנה ומשפחתית בצפת, צמחה והפכה לחברת צבע וחומרי בנייה גלובלית וחדשנית, החולשת על תחומים רבים.בעיני עדי פנחס, האתגר הגדול ביותר היה להשאיר את החברה רלוונטית בתחום השירות.וכדי לעשות זאת, היה צורך לא רק לראות את הלקוחות ב-360 מעלות אלא גם להבין בדיוק מה הם רוצים, ובעיקר – להישאר אנושיים. כך נולד המסע המשותף של טמבור וסיילספורס, שבסופו יכול כל לקוח יכול לבחור כיצד, מתי ואיפה לקבל את השירות.

איך מטפלים במסר שנתפס על ידי התלמידים בצורה הלא נכונה? כיצד לוקחים אחריות על כישלון? איך יוצרים אמון במערכת, ומהו ההבדל בין לספר, לשתף ולהתייעץ?היום דן מארח את עופר טבצ'ניק, ראש תחום חינוך במדרשה לאמנות בבית ברל. הם ידונו במורכבות שביחסי המרות בין תלמידים ומוריהם, ועל הקווים הדקים מהם צריך להיזהר.

סביר להניח שלולא התמונה שלפניכם, בכלל לא הייתם שומעים על גדוד הרגלים 369, יחידת הלוחמים מניו יורק שלחמה ברציפות הכי הרבה זמן מכל יחידה קרבית אחרת של צבא ארה״ב. אורח: עיתונאי ואיש חדשות החוץ אורן נהרילינק לתמונה: https://en.wikipedia.org/wiki/369th_Infantry_Regiment_(United_States)#/media/File:369th_15th_New_York.jpg

אצל רבים מאיתנו הסמארטפון הוא ממש כמו עוד איבר בגוף -אנחנו נושאים אותו עלינו כמעט בכל זמן הערות, ומפתחים איתו מערכת יחסים של ממש. כיצד משפיעה מערכת היחסים הצפופה עם הסמארטפון על הנפש שלנו? אילו פונקציות פסיכולוגיות הסמארטפון ממלא? האם הוא באמת אשם בכל צרות הדור? ומה קורה לבני נוער שמנתקים אותם מהטלפון למשך שבוע שלם? ד"ר חננאל רוזנברג, חוקר תקשורת, הגיע לענות על כל השאלות ולספר על הקשר בין סגנון התקשרות, כאבי פנטום, חפץ מעבר, והטלפון הסלולרי שלנו.

לפי המסורת היהודית, קבורת ארץ ישראל הייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד.הנפטר נקבר באדמה בקבורת שדה רגילה בטקס יהודי, אך ללא הצבת מצבה. בחלוף שנה, מלקטים את עצמות הנפטר ומעבירים למתחם גלוסקמאות סמוך, למנוחת עולמים בחלקה משפחתית.בפרק זה יספר הרב רפי אוסטרוף, על הליך קבורה מיוחד זה,ועל הפתרונות שהוא מציע.

במהלך שני העשורים האחרונים אנו עדים לשקיעה מתמשכת בכוחה של הכנסת, ועלייה מתמדת בכוחה של הממשלה. כך למשל ועדת השרים לחקיקה של הממשלה הפכה הלכה למעשה לגוף המחוקק הקובע את גורלה של כל הצעת חוק בישראל. נתון משמעותי זה אודות יחסי הכנסת והממשלה חייב להיות בסיס לכל דיון בשינויים חוקתיים המנסים לעצב מחדש את האיזון בין הרשויות בישראל. בפרק הזה ד״ר גוטמן מספר על ממצאים ומסקנות העולים ממחקר חדש ומקיף שהוא ערך אודות דריסת הכנסת על ידי הממשלה.