כל תכני עושים היסטוריה

בחודשים האחרונים נתקלתי בכמה וכמה ידיעות שבהן הופיעו סיפורים משונים. הידיעות האלו עוסקות בטכנולוגיות ישנות, כאלו שחשבנו שהן חלפו מהעולם, שלפתע עושות קמבק מוזר. נניח קסטות.אני משוכנע שבין המאזינים והמאזינות יש כאלו שמעולם לא האזינו לקסטה, קלטת בעברית. הם יודעים מה זה, אבל הם מעולם לא הכניסו קלטת לתוך טייפ-רקורדר, הם מעולם לא הוציא קלטת מקופסת הפלסטיק שלה, הכניסו אותה לתוך טייפ והאזינו לה. בשביל מה? קלטת תופסת מקום, הסליל שלה נתפס ואז צריך עיפרון בשביל לסובב את העיגולים האלו, אתה צריך להעביר קדימה ואחורה עד שאתה מוצא את השיר, יא רבי, איזה ניג'וס. לחיצה אחת בספוטיפיי ואתה שם. והאיכות, שלא לדבר על האיכות!האם ידעתם שהקלטות עושות קמבק? ולא רק הן. במקומות רבים ובתחומים רבים יש סוג של רנסנס, של תחייה מחודשת של טכנולוגיות אנלוגיות. כולם מדברים על המהפכה הדיגיטלית אבל אף אחד לא מדבר על המהפכה האנלוגית. אם העתיד הוא דיגיטלי, מה הקטע עם הקמבק המוזר הזה של טכנולוגיות אנלוגיות?קישורים:מדוע העתיד הוא אנלוגיhttps://thewalrus.ca/why-the-future-is-analogהעתיד הוא אנלוגי: ספרו של דיוויד סאקסhttps://www.amazon.com/Future-Analog-Create-Human-World/dp/1541701550מארק צוקרברג מכריז על מטאhttps://www.youtube.com/watch?v=pjNI9K1D_xoגיזמודו: המטאוורס – שנה אחרי ההכרזהhttps://gizmodo.com/one-year-after-facebook-went-meta-its-built-a-multiver-1849715493מחקר: זיהוי משתמשים במטאוורסhttps://arxiv.org/abs/2302.08927

ממשיכים בסדרת הפרקים המוקדשת לחדשנות בעולמות ה-HR בחברת החשמל.בפרק זה נשוחח על התמורות בשוק העבודה - איפה זה פוגש אותנו?נשוחח על הנדסת חשמל ובפרט על תחום ההתמחות במערכות הספק, נלמד מה בין האקדמיה לעולם התעשייה בכל הנוגע לתחום ההתמחות הקריטי הזה,מאיפה נובעת מצוקת כוח האדם ומה צופן העתיד.נשוחח גם על מערכת ההדרכה המקצועית של חברת החשמל ועל קשת ההכשרות והמיומנויות שהיא מספקת פנימה והחוצה.התארחו בפרק הזה:*מתי דוד, מנהל תחום בקרה, מחשבים וסייבר בקריית ההדרכה של חברת החשמל, בחוות חפציבה*פרופ' שמואל שחם, דקן הסטודנטים באוניברסיטת אריאל*ד"ר מריו ברמן, גימלאי חברת החשמל, מהנדס מחקר ומרצה לשעבר בטכניון ובמכללת בראודה

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

אלימות מכל סוג שהיא בבית ובין ההורים משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית והרגשית של ילדים החשופים לאלימות, גם אם אינה מופנית ישירות כלפיהם. בפרק זה נעלה את הקשיים והאתגרים המורכבים העומדים בפני ילדים אלו ונדון לעומק בהשפעות מרחיקות הלכת על חייהם בגילאים השונים. אורחת: ד״ר שירלי בן שלמה, ראש המגמה הטיפולית בביה״ס לעבודה סוציאלית בבר אילן ומומחית לטיפול בילדים ונוער בתחום האלימות במשפחה.

מדוע המדינה מעניקה הטבת מס לתיירים? שירה והפרופסור מארחים את יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ולומדים ממנו על התיירות הנכנסת, במה מושקע תקציב משרד התיירות, ומדוע הוא סבור שתכנית האוצר לביטול הפטור ממע"מ לתיירים שגויה. הפרופסור לא משתכנע ומסביר למה הפטור ממע"מ לתיירים לא סביר.

בן היה בחור ישיבה שקדן שגדל במיינסטרים של החברה החרדית. השאלות וחוסר המנוחה לא הפסיק לזמזם במחשבותיו, אבל הוא לא ויתר על מקומו בחברה החרדית בקלות. ככול שהספקות גברו, הוא הקצין את עמדותיו, ונאחז בדת ובאמונה בכל הכוח. בשלב מסויים הוא הכריח את עצמו לחזור, להתחתן ולהכנס לכולל, למרות חוסר העיניין, הכל כדי להשאר במסגרת החרדית. אבל שום דבר לא עזר הוא לא יכל לשקר לעצמו יותר ובחר לצאת לחופשי. מהרגע שהפסיק להלחם בעצמו, הוא פרח, וחטף כל הזדמנות שניתנה לו. היום הוא מתכנת בחברת הייטק מוכרת וחי את החיים שהוא מאמין בהם.

האם יתכן שאין פיתרון כנגד הקושי של דיירים לחיות בשכירות? מה לגביי צעירים? מה לגביי הכוח המונופוליסטי שיש לבעל דירה על הדייר? האם אי אפשר להגביל את החוזים הדרקונים שדיירים חותמים עליהם?בפרק הזה רועי ינסה לענות על כמה שאלות קשות ששואלים התומכים בפיקוח שכ"ד וגם ננסה לענות מה כן אפשר לעשות גם אם לא כולם יסכימו על זה. יהיה מעניין.

22 באוקטובר 1973 בסביבות השעה עשר וחצי בבוקר, נשמעת הקריאה ברשתות הקשר :"תחנות כל העולם החרמון בידי גולני". מאז, הקרב על מוצב החרמון סמוך לסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים בחזית הצפון, מזוהה עם חטיבת גולני שהקיזה הרבה דם בשני הניסיונות לכבוש חזרה את המוצב. אבל קרבות לכיבוש שיא החרמון ושליטה בו, נמשכו עוד כחצי שנה. סיירת מטכ"ל נקראה להשתתף במבצעים על שיא החרמון. עומר בר לב, היה אז קצין צעיר ביחידה.

מבצע ענפי זית הוא שמה של המשלחת הישראלית שנשלחה לטורקיה לסייע לאחר רעידת האדמה. מה גורם לאנשי מערכת הרפואה הישראלית לעזוב הכל באמצע החיים ולטוס למדינה זרה כדי לסייע שם לנפגעי אסון טבע? איך אפשר להעניק טיפול רפואי בקור של מינוס שבע מעלות? איפה תפס אותם הטלפון לטיסה וכיצד מתכוננים לקראת טיסה כזאת? וגם איך בכלל מתמודדים עם המראות הקשים והילדים שחייהם התהפכו בין רגע? כל זה בפרק החדש של עושים רפואה! אורחים: ד"ר צביקה שלג ויוספית משה, שסיפרו לנו על החוויה שלהם במבצע ענפי זית.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל? האזנה נעימה :-)רן