Streetwise Hebrew

The root חב"ר is rich. It's used in the Hebrew words for "composing", "connecting", "joining", "adding", and many more. In this episode, Guy explains this root and teaches us how to say the ever-important phrase, "I can't connect to the internet." We also learn the difference between מחברת and חוברת. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Targilei hibur - Addition exercises - תרגילי חיבור Lehaber - To add, connect, join - לחבר Shtayim ve'od shtayim shave arbe - Two plus two equals four - שתיים ועוד שתיים שווה ארבע Hibur - Essay, composition, connection - חיבור Hibur la-hashmal - Connection to the electricity - חיבור לחשמל Livdok et ha-hiburim - To check the connections - לבדוק את החיבורים Ani ro'a she-at mehuberet - I can see you're connected - אני רואה שאת מחוברת At yechola lehaber oti le-mishehu be-X? - Could you put me in touch with someone at X? - את יכולה לחבר אותי למישהו ב-איקס? Mamash toda al ha-hibur - Thanks so much for the connection - ממש תודה על החיבור Hibur la-internet - Connection to the internet - חיבור לאינטרנט Lehithaber la-internet - To get connected to the internet - להתחבר לאינטרנט Ani lo matsliach lehithaber la-internet - I cannot get myself connected to the internet - אני לא מצליח להתחבר לאינטרנט Hit'habarti - I got connected - התחברתי Mamash hithabarti la-seret - I really connected with this movie - ממש התחברתי לסרט Lo hit'habarti la-seret - I didn't connect with the movie - לא התחברתי לסרט Lehithaver - To make friends - להתחבר Kashe lo lehithaver le-yeladim ba-gan - It's hard for him to make friends in the kindergarten - קשה לו להתחבר לילדים בגן Mahberet, mahbarot - Notebook, notebooks - מחברת, מחברות Hoveret, hovrot - Booklet/s - חוברת, חוברות Hovrot avoda - Work booklets - חוברות עבודה Hevra - Company, society - חֶברה Hevrat/Hevrot te'ufa - Airline/s - חברת/חברות תעופה Hevrot ha-te'ufa ha-gru'ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world - חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם Ha-hevra ha-israelit - The Israeli society - החברה הישראלית Murkevet me-arba'a migzarim - is made up of four sectors - מורכבת מארבעה מגזרים Ve-im nirtse - And if we want - ואם נרצה Arba'a shvatim merkazyim - Four main tribes - ארבעה שבטים מרכזיים Hilonim - Secular (pl.) - חילונים Datayim le'umiyim - Religious zionist - דתיים לאומיים Haredim - Ultra orthodox - חרדים Aravim - Arab - ערבים Tahbura - Transportation - תחבורה Misrad ha-tahbura - Ministry of transportation - משרד התחבורה Mahapechat ha-tahbura - The transportation revolution - מהפכת התחבורה Hevre - 'Guys' - חבר'ה Playlist & clips: Targilei hibur Hibur la-reshet Carolina - Af Ehad Lo Ba Li (lyrics) Hevrot ha-te'ufa ha-gru'ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world President Reuven Rivlin: Ha-hevra ha-israelit Israeli President: The four tribes of Israeli Society Misrad Ha-tahbura - Ministry of Transportation Maor Cohen - Hevre (lyrics)

Meser is defined as message or theme, as in the meser of a story, or the main idea behind the text. But it also relates to text messages and to tradition. Guy explains this and more on today's episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ha-hazai moser et ha-tahazit - The weatherman delivers the forecast - החזאי מוסר את התחזית Limsor mismachim - To give documents - למסור מסמכים Tsarich limsor et ha-bakasha - One needs to physically hand over the application. - צריך למסור את הבקשה Hi moseret gura - She gives away a female puppy - היא מוסרת גורה Limsor gur le-imutz - To give away a puppy for adoption - למסור גור לאימוץ Limsor kadur - Pass the ball - למסור כדור Kaduregel - Football, soccer - כדורגל Timsor, timseri, timseru - Pass (the ball) (imp.) - תמסור, תמסרי, תמסרו Lama lo masarta/masart/masartem? - Why didn't you pass the ball? - למה לא מסרתָ/מסרתְ/מסרתם? Mesira - A pass of the ball - מסירה Eize mesira! - What a pass! - איזה מסירה! Limsor dash - To send regards to - למסור ד"ש Efshar lekabel et Sara? - May I speak to Sarah? - אפשר לקבל את שרה? Hi lo nimtset - She's not in - היא לא נמצאת Limsor la mashehu? - Should I tell her something? - למסור לה משהו? Ma limsor? - What should I pass on? - מה למסור? Efshar limsor la vaksha she-Guy hitkasher? - Could you please tell her Guy called? - אפשר למסור לה בבקשה שגיא התקשר? Timsor lo she- - Tell him that - תמסור לו ש Timseri la she- - Tell her that - תמסרי לה ש Katavenu moser - Our correspondent says - כתבנו מוסר Meser - Main idea - מֶסֶר Lehagdir et ha-meser she-anachnu rotsim le-ha'avir be-emtsa'ut ha-mitug - Define the message that we want to convey through the branding - להגדיר את המסר שאנחנו רוצים להעביר באמצעות המיתוג Shi'uri sifrut - Literature lessons - שיעורי ספרות Ma ha-meser ba-sipur - What's the idea behind the story - מה המסר בסיפור Misron - SMS - מסרון Hitmaser - Devoted oneself - התמסר Hem hitmasru - They played 'catch' - הם התמסרו Masur - Devoted - מסוּר Masoret - Tradition - מסורת Masoret yehudei maroko - The tradition of Moroccan Jews - מסורת יהודֵי מרוקו Nimsar - What was passed on, delivered - נמסר Me-av livno - From father to son - מאב לבנו Playlist and clips: Gali Atari - Od Yom (lyrics) Galila moseret gura Football: Limsor kadur Football: What a pass Israeli Radio news: Katavenu moser Tipim: Meser, message, theme Misronim Tislam - Boker shel Keif (lyrics) Masoret Yehudei Maroko - Jo Amar Jo Amar

The words daluk, nidlak, and lehadlik are all related to turning on electric devices. However, they could also mean 'turn on' in the sensual sense. To complicate things further, the word letadlek, from the same root, is to 'refuel' as well as slang for 'to drink alcohol.' Perhaps this week's show is not the most kid-friendly of episodes. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Al ha-mahane nidlak yare'ah - Over the camp the moon is lit - על המחנה נדלק ירח Nidlakim ha-orot ba-hadarim - The lights are lit in the rooms - נדלקים האורות בחדרים Ha-oto lo nidlak li - The car wouldn't start - האוטו לא נדלק לי Ha-mahshev lo nidlak - The computer wouldn't turn on - המחשב לא נדלק Lehidalek - To be ignited, to be turned on - להידלק Nidlak me'atsmo - Turned on by itself - נדלק מעצמו Ma nidlakta/nidlakt/nidlaktem achshav? - What are you on about now? - מה נדלקת/נדלקתם עכשיו? Daluk - Turned on, switched on - דלוק Oy lo, hish'arti et ha-boiler daluk - Oh no, I left the hot water boiler on - אוי לא, השארתי את הבויילר דלוק Tsarich lehadlik et ha-boiler, im ein maspik shemesh - One needs to turn on the boiler, if there's not enough sun - צריך להדליק את הבויילר, אם אין מספיק שמש Lama kol ha-orot dlukim? - Why are all the lights on? - למה כל האורות דלוקים? Anahnu lo rothschild - We are not Rothschild - אנחנו לא רוטשילד Daluk al mishehu/mishei - Has a crush on s.o - דלוק על מישהו/מישהי Daluk alayich esh - I have a huge crush on you (f.) - דלוק עלייך אש Eich lada'at im hu daluk alay? - How can I know if he's got a crush on me? - איך לדעת אם הוא דלוק עליי? Daluk - High on drugs - דלוק Hu niraa daluk - He looks wasted - הוא נראה דלוק Lehadlik - To switch on - להדליק Techabe ve-tadlik (m.), Techabi ve-tadliki (f.), techabu ve-tadliku (pl.) - Turn it off and turn it on again - תכבה ותדליק, תכבי ותדליקי, תכבו ותדליקו Mehake lach lehadlik oti - Waiting for you to turn me on - מחכה לך להדליק אותי Hi madlika oti - She turns me on - היא מדליקה אותי Yeziza sheli kvar lo madlika oti - My "friend with benefits" doesn't do it for me anymore - יזיזה שלי כבר לא מדליקה אותי Madlik - Groovy, great - מדליק Mudlak - Turned on - מודלק Ha-mahshev mudlak aval lo oved - The computer is turned on but doesn't seem to work - המחשב מודלק אבל לא עובד Delek - Fuel, gas - דלק Tahanat delek - Gas station - תחנת דלק Letadlek - To refuel, also: to drink alcohol - לתדלק Metudlak - Drunk, tipsy - מתודלק Ha-oto metudlak - The car is refuled - האוטו מתודלק Playlist and Clips: Lahakat Ha-nahal - Shalva (lyrics) Gidi Gov - Shetach Ha-hefker (lyrics) Lidor Yosefi - Daluk Alayich Esh (lyrics) Idan Yaniv - Lehadlik Oti (lyrics) Ha-pliz - Al Techabi Oti (lyrics) Keren Levy - Ata Madlik

"Lahshov" means to think, a crucial word and root. From "One could think" to "without thinking twice" and "think about it", this episode teaches all the thought-related expressions you can, well, think of. Pro tip: "Let me think about it" is a perfect phrase to use with pushy marketing people. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Lahshov – To think – לחשוב Lakachat pesek zman ve-lo lahshov – To take some time off and not to think – לקחת פסק זמן ולא לחשוב Ve-hu hoshev she-yeladim ma'aminim la-ze – And he thinks that kids believe in that – והוא חושב שילדים מאמינים לזה Mishehu hoshev aleicha (m.)/alayich (f.) – Someone is thinking about you – מישהו חושב עליךָ/עליךְ Ten/Tni/Tnu li lahshov al ze – Let me think about it – תן/תני/תנו לי לחשוב על זה Lahshov mi-hutz la-kufsa – To think outside of the box – לחשוב מחוץ לקופסה Bli lahshov paamayim – Without thinking twice – בלי לחשוב פעמיים Efshar lahshov – One would think… (It's not such a big deal) – אפשר לחשוב Efshar lahshov, ma kvar asiti – What did I do, it's not such a big deal – אפשר לחשוב, מה כבר עשיתי Al ma at/a hoshev/et? – What are you thinking about? – על מה את/ה חושב/ת? Ma ata hoshev (ma'ta'hshev)? – What do you think? (m.) – מה אתה חושב? Ma at hoshevet (ma at'hshevet)? – What do you thinki? (f.) – מה את חושבת? Al ma hashavta/hashavt? – What did you have in mind? – על מה חשבת? Al mi at hoshevet? – Who are you thinking of? – על מי את חושבת? Hashavti lehatsi'a lach lehisha'er – I thought to offer you to stay – חשבתי להציע לךְ להישאר Hashavti lalechet la-mesiba, basof lo yatsa – I thought of going to this party, at the end it didn't happen – חשבתי ללכת למסיבה, בסוף לא יצא Ma hashavti le-atsmi? - What was I thinking? - מה חשבתי לעצמי? Ma hashavta le-atsmecha, ma hashavt le-atsmech? - What were you thinking? - מה חשבת לעצמך? Hoshev et atsmo, hoshevet et atsma – He/she thinks highly of himself/ herself – חושב את עצמו, חושבת את עצמה Hu ma-ze hoshev ta'tsmo, hi ma-ze hoshevet ta'tsma - He/she is so full of himself/herself – הוא מה-זה חושב ת'עצמו, היא מה-זה חושבת ת'עצמה Tahshov/tahshevi rega – Think about it for a sec. – תחשוב/תחשבי רגע Mi bichlal hashav al ze – Who even thought about this – מי בכלל חשב על זה Tahshov/tahshevi be-gadol – Think big – תחשוב/תחשבי בגדול La'asot hoshvim – To stop and rethink – לעשות חושבים Bo'u na'ase rega hoshvim – Let's stop and do some thinking – בואו נעשה רגע חושבים Mahshava – A thought – מחשבה Tahshevi mahshavot – Think (imp. f.) ('Think thoughts') – תחשבי מחשבות Playlist and clips: Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics) Shalom Hanoch – Laila (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Kipa, efshar lahshov Gil Nissan – Al Ma At Hoshevet [Lyrics beneath clip] Dudu Tassa – Hashavti (lyrics) Meir Alfi – Ma Hashavti Le'atsmi [Lyrics beneath clip] Ha-duda'im & Ha-parvarim – Tilbeshi Lavan (lyrics) Idan Yaniv & Lior Datauker – Hoshev Aleha (lyrics)

"Lo ichpat li" -- I don't care -- is a very useful expression. It is used for all things caring, like: "Do you even care?" and "You don't care about me?" It is especially useful with drama queens of all sorts. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Ichpat - care - אכפת Li ze lo ichpat - I don't care - לי זה לא אכפת Lo ichpat li ma omrim alai - I don't care what they say about me - לא אכפת לי מה אומרים עליי Lo ichpat li ma hoshvim alai - I don't care what they think about me - לא אכפת לי מה חושבים עליי Lo ichpat lecha - You don't care (m.) - לא אכפת לךָ Lo ichpat lach - You don't care (f.) - לא אכפת לךְ Ichpat lecha / Ichpat lecha + Inf. - Do you mind / Could you - אכפת לך / אכפת לך + שם פועל Ichpat lecha? Ken, ha-emet ichpat li - Do you mind? Yes, actually I do mind - אכפת לך? כן, האמת אכפת לי Ichpat lecha lifto'ach et ha-halon vaksha - Do you mind opening the window please? - אכפת לך לפתוח את החלון בבקשה? Az im ichpat lachem - So if you (pl.) care - אז אם אכפת לכם Atem muzmanim lizom, lehitnadev, litrom ulehashpia - You're invited to initiate, to volunteer, to contribute and to influence - אתם מוזמנים ליזום להתנדב, לתרום ולהשפיע Ma ichpat la-tsipor - What does the bird care - מה אכפת לציפור She-ha-etz hu yarok - That the tree is green - שהעץ הוא ירוק Ma'chpat'cha (coll.) - Ma ichpat lecha - Why would you (m.) care? - מה'כפתך - מה אכפת לך Ma'chpat lach (coll) - Ma ichpat lach - מה'כפת לך - מה אכפת לך Bichlal lo ichpat lecha mimeni - You don't care about me at all - בכלל לא אכפת לך ממני Ichpat lecha bichlal? - Do you even care? - אכפת לך בכלל? Lo ichpat lach mi-klum - You don't care about anything - לא אכפת לך מכלום Ichpat lecha me-ha'acherim yoter me-asher mimeni - You care more about the others than you care about me. - אכפת לך מהאחרים יותר מאשר ממני Lo ichpat li me-hem - I don't care about them - לא אכפת לי מהם Ichpat li mimcha - I care about you - אכפת לי ממך Nu, ma'chpat'cha - Come on, would you mind? - נו, מה'כפת לך Lo ichpat lo mi-klum - He doesn't care about anything - לא אכפת לו מכלום Le-mi ichpat - Who cares? - למי אכפת Ma she-haya, haya - Whatever happened, happened - מה שהיה, היה Haya kol kach yafe - It was so beautiful - היה כל כך יפה Le-mi ichpat bichlal - Who cares anyway - למי אכפת בכלל Ma she-yihye - About the future - מה שיהיה Ichpati - Caring, involved - אכפתי Ichpatiut - Concern, consideration - אכפתיוּת Playlist and clips: Poliana Frank - Ziva (lyrics) Noa Kirel - Lo ichpat li (Lyrics below clip on youtube) Hevra ezrahait (Civil Society) Aharit Ha-yamim - Ha-etz Hu Havo'ha (lyrics) Mati Caspi - Ein Shalva (lyrics) Ha-gevatron - Ve-im Yavo Ha-yom (lyrics) У нас под Куйбышевом (Original Russian song)

"Linhog" means to drive, but when its root nun-hey-gimmel is taken to other verb formats, it takes on new meanings that tell us how to behave, how to lead, and more. This episode is dedicated to our dear listener Naomi Wrubel who passed away last week in NY. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Anachanu mishtatfim be-tsa'ar ha-mishpacha - We pay our condolences (literally: "We share the grief of the family") - אנחנו משתתפים בצער המשפחה Nehag - Driver - נהג Nahag hadash - New driver - נהג חדש Naheget - Driver (f.) - נהגת Nahag, ha-delet - נהג, הדלת! - Driver, the door! Nahag shodim - "Robberies driver" - נהג שודים Nahag toran - Driver on duty / designated driver - נהג תורן Nehiga - Driving - נהיגה Nehigat laila - Night driving - נהיגת לילה Nehiga mona'at - Traffic school - נהיגה מונעת Linhog - To drive - לנהוג Mi noheg - Who's driving? - מי נוהג? Ani enhag - I will drive - אני אנהג Eglatcha - Your carriage - עגלתך Hu nahag agalot - He drove carriages - הוא נהג עגלות Lehitnaheg - To behave - להתנהג Hitnahagut - Behavior - התנהגות Hitnahagut neota - Appropriate behavior - התנהגות נאותה Manhig - Leader - מנהיג Manhig hazak - A strong leader - מנהיג חזק Le-atid israel - For the future of Israel - לעתיד ישראל Lehanhig - To lead - להנהיג Hanhaga - Leadership - הנהגה Hanhagat ha-medina - The state leadership - הנהגת המדינה Hanhagat ha-ihud ha-eropi - The European Union leadership - הנהגת האיחוד האירופי Nohag - Habit - נוהג Minhag, minhagim - Custom, customs - מנהג, מנהגים Playlist and clips: Livuy La-haim - Nehiga ba-laila Nahag Toran campaign Ester Ofarim - Hayu Leilot (lyrics) Israel Railway campaign Likud election campaign 1999 Gilad Segev - Shtei Dakot (lyrics)

Today we are covering the root shavar, which gives Hebrew its words for break, broke, broken. There are plenty of unexpected phrases to learn with this root, one of which is not for kids, so please listen to the episode without them first. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Shavar - He broke - שבר Lishbor - To break - לשבור Shoveret levavot - Heartbreaker (f.) - שוברת לבבות Lishbor et ha-kelim - To break the rules (of a game) - לשבור את הכלים Shavru et ha-kelim ve-lo mesahakim - They broke the rules, we stop playing - שברו את הכלים ולא משחקים Nekudat shvira - Breaking point - נקודת שבירה Shvirat ha-tsom - End of the fast - שבירת הצום Shvirat ha-kos ba-hatuna - Breaking the glass in a wedding - שבירת הכוס בחתונה "Shovrim shtika" - "Breaking the silence" - "שוברים שתיקה" Hevrat Apple shoveret si - The Apple company breaks a record - חברת אפל שוברת שיא Lishbor si Guiness - To break a Guinness record - לשבור שיא גינס Lishbor et ha-shinayim - To break the teeth - לשבור את השיניים Shover galim - Breakwater, seawall - שובר גלים Shover et ha-shuk - "breaking the market" - שובר את השוק Nishbar li mi- – I am fed up with something/someone - נשבר לי מ- Nishbar li mi-menu - I am sick and tired of him - נשבר לי ממנו Nishbar li ha-zayin mi- (vulgar) - I am sick and tired of... - נשבר לי הזין ממנו Dai, nishbar hazayin (vulgar) - Enough already, I am completely fed up - די, נשבר הזין Nishbar li ha-lev - My heart was broken - נשבר לי הלב Ma la'asot im nishbar li ha-lev - What can I do if my heart is broken? - מה לעשות אם נשבר לי הלב? Nishbar li mi-matematika - I am fed up with math - נשבר לי ממתמטיקה Nishbar ha-sharav - The heatwave has ended - נשבר השרב Lehishver - To be/get broken - להישבר Lo lehishaver - Don't give up - לא להישבר Shavir - Fragile - שביר Shavriri - Frail - שברירי Lo Shever, mashber - Not a fracture, but a crisis - לא שבר, משבר Shever ba-yehasim - Rift in the relationship - שבר ביחסים Playlist and clips: Yitshak Klepter - "Tslil Mechuvan" (lyrics) Dionne Warwick - "Heartbreaker" Batsal Yarok - "Shavru et Ha-kelim" (lyrics) Mabat (TV11) Shovrim Shtika (TV11) Most difficult Polish words Hava Alberstein - "Pit'om Nishbar Li" (lyrics) Shalom Hanoch - "Shir Derekh" (lyrics) Arik Einstein - "Shavir" (lyrics) Ha-haverim shel Natasha - "Lo shever, mashber" (lyrics)

How do you say Thai food in Hebrew? How about "I don't eat coriander?" This episode is a feast of tasty eating-related words and phrases. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Ochel - Food - אוכל Ochel, kadima, ochel - Food, let's go for it, food! - אוכל, קדימה, אוכל! Ein ochel ba-bayit - There's no food at home - אין אוכל בבית Yesh melafefonim - There are cucumbers - יש מלפפונים Yesh agasim metsuyanim - There are great pears - יש אגסים מצויינים Ha-mekarer malé kol tuv - The fridge is full with an abundance of goodies - המקרר מלא כל טוב Ken, aval ze lo ochel - Yes, but it's not food - כן, אבל זה לא אוכל Ochel mevushal - Cooked food - אוכל מבושל Madaf hatifim - "Snack shelf" - מדף חטיפים Ochel tailandi - Thai food - אוכל תאילנדי Ochel tsimhoni - Vegetarian food - אוכל צמחוני Ochel tiv'oni - Vegan food - אוכל טבעוני Ochel bari - Healthy food - אוכל בריא Ochel rehov - Street food - אוכל רחוב Trendi - Trendy - טרנדי Ochel - Food - אוכל Ochel - He's eating - אוכל Hu ochel achshav - He's eating right now - הוא אוכל עכשיו Ani lo ochel/ochelet kusbara - I don't eat coriander - אני לא אוכל/ת כוסברה Hadar ochel - Dining room - חדר אוכל Traumat hadar ochel - Dining room trauma - טראומת חדר אוכל Ochlim t'alev (ochlim et ha-lev) - "Eating their heart" (regretting) - אוכלים ת'לב Le'echol et ha-lev - "To eat the heart", to regret - לאכול את הלב Hayech, achalta ota - Smile, you've been had - חייך, אכלת אותה Le'echol mishehu hai - To eat someone alive - לאכול מישהו חי Ochel sratim - Stressing about sth, stressed - אוכל סרטים Achalti sratim kol ha-laila biglal ze - I was stressed out all night because of it - אכלתי סרטים כל הלילה בגלל זה Ze kmo leha'achil dagim ba-akwarium - it's like feeding fish in the aquarium - זה כמו להאכיל דגים באקווריום Hu he'echil et ha-yeled - He fed the kid - הוא האכיל את הילד Hu he'echil oti sratim - He stressed me out - הוא האכיל אותי סרטים Achil - Edible - אכיל Ze lo achil - It's not edible - זה לא אכיל Lo Le-ma'achal - Not edible - לא למאכל Playlist and clips: Bomba Tsur - Ochel (lyrics) Yoman (TV11) - Ochel Rehov (Streetfood) Arik Einstein - Sa Le'at (lyrics) Yigal Bashan - Hayech, achalta ota (lyrics) Yoni Grave - Shesh Ba-erev (lyrics) Rona Keinan - Ata Mit'orer (lyrics) Madrich le-Slime achil (Eden)

We don't talk enough about food on our podcast. The Hebrew word טעים means tasty, and its root, טעמ, makes up a whole family of culinary terms that are important to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם? Ta'im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Ta'am, pl. Te'amim – Taste, flavor, sense, reason – טעם, טעמים Al ta'am ve-al re-ach ein lehitvake'ach – There's no right or wrong when it comes to taste – על טעם ועל ריח אין להתווכח Ani yoda'at she-yesh be-ze ta'am – I know there's sense in it – אני יודעת שיש בזה טעם Ein ta'am la'asot mashehu – There's no point to do something – אין טעם לעשות משהו Kshe-at lo iti, ein ta'am kim'at – When you're not with me, there's hardly any point (to life) – כשאת לא איתי, אין טעם כמעט Ein ta'am she-evke / Ein ta'am livkot) – There's no point in crying – אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות Ein ta'am – No point – אין טעם Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta'am, hem od lo pat'hu – Call them up now! No, no sense in doing that, they haven't opened the office yet – תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו Achshav ba-te'amim tapuz… etc. – Now in the flavors of: orange etc. – עכשיו בטעמים: תפוז… Be-te'amim hadashim – In new flavours – בטעמים חדשים Be-ta'am – With good taste, elegantly, tastefully – בטעם Mamash be-taam – (It was done) really with taste – ממש בטעם Hoser ta'am – Lack of taste – חוסר טעם Eize hoser ta'am – What a lack of taste – איזה חוסר טעם Ta'am – Lexical stress – טעם Mi-ta'am – On behalf of – מִטעם Pras mi-ta'am emi – Prize from the Israeli Union of Performing Artists – פרס מטעם אמ"י Omanut mi-ta'am – Propaganda – אמנות מטעם Ze post mi-ta'am X – That's a post sponsored by X – זה פוסט מטעם א Hush ha-ta'am – Taste (sense) – חוש הטעם Mat'am, mat'amim – Delicacy, delicacies – מטעם, מטעמים Hu asa mi-ze mat'amim – "He made delicacies out of it" – הוא עשה מזה מטעמים Hem asu mi-ze mat'amim – "They made delicacies out of it" – הם עשו מזה מטעמים Lit'om – To taste – לטעום Efshar lit'om – May I taste? – אפשר לטעום? Tit'am! Tit'ami! Tit'amu – Taste it (imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Ta'am – Taste / He tasted – טעם Playlist and Clips: Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK? Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta'am ve-al Re'ach (lyrics) Dana Berger – Yesh Be-ze Ta'am (lyrics) Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics) Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics) Ice cream commercial Mabat – Pras mi-ta'am ("prize on behalf of") Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

To mark the 200th episode of Streetwise Hebrew, learn to say matayim, two hundred in Hebrew, and to talk about this special suffix for pairs, 'ayim'. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New words and expressions: Perek matayim - Episode number 200 - פרק 200 Me'a, meot - Hundred, century/centuries - מאה, מאות Matayim - Two hundred - מאתיים Alpayim - Two thousand - אלפיים Elef - One thousand - אלף Anachnu achshav be-alpayim u-shmone-esre - We're now in 2018 - אנחנו עכשיו באלפיים וּשמונֶה-עשרֶה Alpayim ve-shmona-esre (coll.) - 2018 - אלפיים וְשמונָה-עשרה Yad, Yadaim - Hand, hands - יד, ידיים Yadaim lemala - Hands up - ידיים למעלה Einayim yafot - Beautiful eyes - עיניים יפות Lehayaim smukot - Blushing cheeks - לחיים סמוקות Sfatayim adumot - Red lips - שפתיים אדומות Oznayim gdolot - Big ears - אוזניים גדולות Raglayim se'irot - Hairy legs - רגליים שעירות Naalayim - Shoes - נעליים Garbayim - Socks - גרביים Magafayim - Boots - מגפיים Michnasayim - Pants - מכנסיים Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim - You need to ring twice - צריך לצלצל פעמיים Pa'am - Once (one time) - פעם Pa'amayim - Twice - פעמיים Shalosh pe'amim - Three times - שלוש פעמים Yomayim - Two days - יומיים Yom-yomayim - A a day or two - יום-יומיים Ten/tni li yom yomayim - Give me a day or two - תן/תני לי יום-יומיים Ve-ani achzor elaich - And I'll get back to you (f.) - ואני אחזור אליך Shvua'im - Two weeks - שבועיים Shavua - A week - שבוע Hodesh - A month - חודש Hodshayim – Two months - חודשיים Shnatayim - Two years - שנתיים Shana - Year - שנה Shana-shnatayim - A year or two - שנה-שנתיים Le-kama zman at nosa'at? - How long are you (f.) going for? - לכמה זמן את נוסעת? Ofanayim (pl. m.) - Bicycle - אופניים Mishkafayim (pl. m.) - Glasses - משקפיים Mishkafey-shemesh yafim - Nice sunglasses -משקפי שמש יפים Wow, eize mishkafayim yafot (coll.) - Wow, beautiful glasses - וואו, איזה משקפיים יפות Shahar, shaharein (Ar.) - Month, two months - שהר, שהרין - شهر, شهرين Bas yomein (Ar.) - Only two days - بس يومين - באס יומין Playlist and clips: Sexta – Noladti La-shalom (lyrics) Knessiyat Ha-sechel – Yadaim Lemala (lyrics) Kaveret – Ha-magafayim shel Baruch (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim (lyrics) Riki Gal – Yeled Ra (lyrics) Sivan Shavit – Kartis Tisa (lyrics) Lior Yainy – Bo'i le-Eilat (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Tsvika Pik – Ahava be-Sof ha-Kaiyts (lyrics) Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) A-WA – Habib Galbi Qasem Al-Sultan – Bas Yomein