כל תכני עושים היסטוריה

האם ייתכן שהמדע והיהדות לא סותרים זה את זו? ויותר מכך, האם ייתכן שהם תלויים האחד בשנייה? בפרק הזה מתארח פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה וראש התכנית לאנרגיה בטכניון ומגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" מגיע מדבר על אמונה, מדע ולמה בניגוד למה שכולם חושבים הם הולכים יד ביד.

לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות מה לעשות נוכחת כל הזמן. אז מה לעשות?בפרק הזה יערה אלדמע, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מגיעה לדבר על משמעות בעבודה: מה בכלל גורם לנו לקום בבוקר לעבודה ולהרגיש שהיא משמעותית עבורנו? מהם רכיבי המשמעות? מהן הסיבות שבגללן אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו? ואיך מזהים ששחיקה היא לא רק תקופה חולפת אלא תחושת היעדר משמעות?

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

ב-1906, בנמל פורתסמות' שבאנגליה, הושקה ספינת המערכה 'דרדנוט' (Dreadnought). ברגע שבו פגש גוף המתכת הקמור של הספינה הבריטית את מי הנמל, השתנה עולם הלוחמה הימית לנצח. כל שאר אניות המערכה בעולם, בכל הציים הפכו בבת אחת ללא רלוונטיות. היא הייתה כה מהפכנית, כה חדשנית וכה רבת-עוצמה, עד שלא ניתן היה להשוות אותה לשום דבר שבא לפניה.האזנה נעימה,רן

אחרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה!יותם

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.קישורים:מצב תעשיית הפצ'ינקוhttps://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".https://www.imdb.com/title/tt0090182סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Ricehttps://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUYניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיהhttps://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

איך ניהול פצועים במלחמה דומה לטיפול בתקלת פרודקשן קריטית? אורן סרולביץ', סמנכ"ל פיתוח תוכנה וקצין רפואה במילואים, חוזר מהמלחמה עם תובנות מפתיעות על ניהול משברים בעולם התוכנה. בפרק נלמד על קבלת החלטות במצבי לחץ קיצוני, איך לנהל תחקירים ללא האשמות, הובלה ללא סמכות, ומה שכל מפתח צריך לדעת על התנהגות בזמן משבר. אורן מגלה איך הכישורים שנדרשים להציל חיים זהים לאלה שנדרשים להציל פרודקשן - והחיבור הישראלי המיוחד בין מלחמה, פיתוח ומנהיגות. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה ליהדות יש ללמד אותנו על ניהול ויזמות? האם בכלל יש קשר בין עקרונות עתיקים ליזמות מודרנית? הפעם ב"לגעת ברוח", זיו אלול, יזם סדרתי עם אקזיטים בהיקף של מיליארדי שקלים, חושף איך חכמת אבות ומקורות יהודיים עתיקים יכולים להוביל לחדשנות עסקית ולהצלחה יזמית בעולם הטכנולוגיה הגלובלי. בשיחה על מנהיגות וערכים, זיו ורוני מסבירים איך מסורת בת אלפי שנים רלוונטית היום יותר מתמיד, ואילו עקרונות מהספר "אבות הניהול" שכתב זיו בעריכתו של רוני גרמו לו להפוך לספר הניהול הנמכר ביותר באמזון.

בפריז יש בית קברות יפהפה שבו יש קבר אחד יוצא דופן. דורון מנסה לברר מי קבור שם, מה הסיפור שלו, והאם זה קשור לאילומינטי או למוסד.

היקף השימוש במזומן בישראל - ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם - הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות.מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן - ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?...אורח בפרק: הכלכלן איתי צ'ישנבסקי, יוצר הבלוג 'תועלת שולית'.האזנה נעימה,רן