כל תכני עושים היסטוריה

"שתיקת הניצולים" הוא דימוי רווח שהשתרש לאחר השואה ונוכח לעיתים גם בשיח הציבורי כיום. אבל, האם באמת הניצולים לא דיברו? האם לא רצו לספר ולהשמיע את שעבר עליהם בתקופת השואה? אם דיברו, אז מי, ובפני מי. על מה דיברו, ומדוע נוצר הדימוי של "השתיקה"? פרק זה של עושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, יוקדש לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולנושא השנתי של יד ושם – כאב השחרור והצמיחה. צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: מיכל סטרנין; עורכת ראשית: בלהה שילה; ייעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: גל אוהב ציון ושלי נוי

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות.האזנה נעימה, יותם

הפרעה האחרון של מצרים היה הפאם פטאל האולטימטיבית: קליאופטרה השביעית, שהיתה אישה אחרת לגמרי מאיך שציירו אותה בהיסטוריה

כמה מסובך להעביר כסף מניגריה לסין? מסתבר שגשר טכנולוגי חובק עולם חייב להיות גם גשר תרבותי - וזו אחת התובנות שעולה מהשיחה עם אבנר (אייבי) זיו, מנכ"ל חברת התשלומים הישראלית זוטא. החברה פועלת בעיקר בשווקים מתפתחים, מניגריה וטנזניה ועד וייטנאם וסין - שווקים שבהם החשיפה לכרטיס אשראי נמוכה. וה"גשר" של זוטא מגיע בדמות מערכת שהופכת את התשלום הגלובלי לפתרון לוקאלי. "החוכמה היא לייצר מערכת שהיא מספיק ורסטילית ומספיק מודולרית, כך שתוכל להכיל כל אתגר שיגיע", אומר אבנר.

לא כיף לכם להגיע לעבודה. אתם מרגישים שהצוות על סף התפרקות אבל לא יודעים את מי ואיך לשתף בתחושות שלכם. בפרק הזה נצלול לפסיכולוגיה של הצוות עם ליאת לזר שמספרת לנו על מקרה אמיתי של צוות שבור שהצליח להתאושש. ננסה להבין אילו מחלות נפוצות בצוותים, איך ניתן להתמודד עם חברי צוות מורכבים, באיזה אופן כדאי לגשת לשיחות קשות ואיך מוציאים את המקסימום מצוות, גם כשהכל נראה אבוד.האזנה נעימה, עמית בן דור.

המשך לפרק "איך עושים דרקון" עם תיקונים, הרחבות ורעיונות נוספים בנוגע לדרכים שבהן אפשר לגרום לדרקונים לעוף.

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

מיד לאחר הכרזת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, פרצה בארץ מלחמת אזרחים בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית המקומית. הנהגת היישוב, בהובלתו של דוד בן גוריון, בחרה באסטרגיית מגננה: שיירות ממוגנות שיובילו אספקה ליישובים הנצורים עד יעבור זעם. אבל אסטרטגיה זו העניקה יתרון גדול לצד הערבי, והתוצאה הייתה מה שמכונה 'משבר השיירות': במרץ 1948 נפלו לא פחות מארבע מאות לוחמים, וציוד חיוני רב אבד לבלי שוב. ביישוב היהודי הבינו שאת המצב הזה, מוכרחים לשנות.האזנה נעימה,רן

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות?בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני?על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה.האזנה נעימה, יותם

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.