כל תכני עושים היסטוריה

אחד הטייטלים המסקרנים בתחום הפיתוח הוא ה-IC, או בכתיב מלא: Individual Contributor. מישהי או מישהו שעובדים בתוך הארגון, וגם מתקדמים בתוכו, אבל לא מנהלים אף אחד. בעבר זאת היתה חיה מוזרה, שמעט מאוד היה ידוע עליה, ובארגונים רבים גם לא היה לה מקום. היום כבר ברור שיש ל-IC משמעות גדולה, ועדיין מדובר בתפקיד מסוג חדש, ללא מסורת ארוכה – בייחוד כאשר מדובר ב-Senior.רינה ארטשטיין היא טק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה. מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. בפרק הזה היא סיפרה על ההיבטים הפחות ידועים של תפקיד ה-IC, שאותו היא חיה ונושמת. מה אופי האחריות שמוטל עליה? איך היא עובדת ומניעה דברים בתוך הארגון, בלי שיש לה מקלות וגזרים, כמו לכל מנהלת רגילה? למה אין לה בעיה עם המושג "פוליטיקה ארגונית"? מהן טכניקות השכנוע הסודיות שלה (לפחות אלו שאותן הסכימה לחשוף)? מדוע רק עוד 10 שנים היא תוכל לספר על הישגיה הנוכחיים בארגון? איך היא מצליחה לנהל כמה מערכות יחסים במקביל בתור טק ליד? וכיצד היא מתמודדת עם הבדידות, שאופיינית לעמדה כמו שלה?האזנה נעימה,בועז לביאהספר שעליו המליצה רינה בפרק:https://www.oreilly.com/library/view/the-staff-engineers/9781098118723/

אצל חלק גדול מהנשים גיל המעבר מלווה גם בתסמינים פיזיולוגיים וגם בתסמינים נפשיים, לצד הפתרונות הקונבנציונליים, קיימים לא מעט צמחי מרפא שיכולים לעזור. בפרק זה נשמע על צמחי הפיטו-אסטרוגנים ונבין באמצעות המחקרים כיצד הם פועלים.פרק בשיתוף ברא צמחים.

אלפיים שנה חי עם ישראל בגלות והאוכל המקורי שלו נשכח, אך לא אבד.המאכלים העתיקים עדיין חיים במקרא, בממצא הארכיאולוגי ומאכלי העמים החיים כיום באזור. אוכל הוא לא רק מזון – הוא ביטוי מוחשי לטבע הארץ ולתרבותה. אוכל הוא געגועים – לאמא, לבית ולמולדת.אבל מהו "אוכל ישראלי"? מה אכלו בכנען בעת העתיקה? מהו ה-אוכל של התנ"ך? מהו האוכל הקדום ביותר אותו מצאו באזורנו? אילו דגנים וקטניות אכלו אבותינו? ומה לגבי הירקות? צמחי תבלין? חלב? בשר? ביצים?בפרק זה אנו מארחים את ד"ר טובה דיקשטיין, מחברת הספר - "מסע שורשים", בעקבות הסיפורים והטעמים של האוכל הישראלי, לשיחה קולינרית טעימה במיוחד.להרשמה לאירוע המאזינים של "עושים תנ"ך" - https://www.n-k.org.il/osim-tanach/האזנה נעימה,יותם

עד כמה חמור האיום האמיתי של מתקפות סייבר על מטוסים ושדות תעופה, ועד כמה הוא קל למימוש? אילו אירועים קרו בתחום הסייבר והתעופה בעולם, וכיצד מתמודדות רשויות התעופה וחברות התעופה הישראליות מול האיום הזה? זה הנושא שיעמוד במרכז הפרק הנוכחי שלנו, שבו נארח את תמיר גורן: ראש המרכז לתוכניות אסטרטגיות במערך הסייבר הלאומי, וטייס קרב בעצמו בעברו.

סטרטסיס חברה המפתחת, מייצרת ומשווקת מדפסות תלת-ממד לתחום התעשייתי. ב-2021 חוותה החברה "מפץ גדול", בעת שרכשה שלוש חברות המתמחות בטכנולוגיות נוספות. החברה החליטה לשנות את פניה ולבצע שינוי ארגוני.יונתן שניר ,שהיה אז סמנכ"ל השיווק האזורי, קיבל סמכות חדשה - לנהל את מערך השיווק הגלובלי בחברה. בעקבות השינוי הוא נאלץ להתמודד עם אתגרים חדשים ולקבל החלטות משמעותיות שרואים את אותותיהן עד היום. כיצד מתחילים לבצע את השינוי בתוך הארגון?ואיך מנהלים שינוי ארגוני ואישי באותו הזמן?

מנכ"ל חברת OpenAI שעומדת מאחורי "דאלי2" ו-ChatGPT הגיע לישראל וענה על כמה שאלות. במקביל, חברת "אפל" השיקה לראשונה מזה שנים רבות מוצר חדש בקטגוריה חדשה, משקפי מציאות רבודה, Vision Pro. שני האירועים האלו מצדיקים פרק בונוס מיוחד, פרק פופאפ שבו אני מציג כמה מחשבות על שני האירועים המעניינים האלו. ספוליר: אירוע אחד היה קצת יותר מרשים מהשני.קישורים:השיחה עם סם אלטמן ואיליה סוקצבר באוניברסיטת תל-אביבhttps://www.youtube.com/watch?v=VWUhASix9wsאפל משיקה משקפי מציאות רבודהhttps://www.youtube.com/watch?v=TX9qSaGXFyg

במשך אלפי שנים נשים וגברים השתמשו בצמחי מרפא כדי לשפר את הפוריות, והיום זה גם מבוסס מחקרית. אם אתן או מישהו שאתן מכירות מתמודד עם בעיית פוריות, תשלחו לו את הפרק הזה - יש כאן מספר צמחים שכדאי להכיר.הפרק בשיתוף ברא צמחים.

מי האנשים שבוחרים לא להצביע, ומדוע הם בוחרים כך? האם אי הצבעה בהכרח מעידה על חוסר אכפתיות? ומה יכולים הפוליטיקאים ללמוד דווקא מאלו שלא מצביעים להם? ד״ר קרן צוריאל חקרה מאות ׳לא-משתתפים׳ ישראלים וחזרה עם ממצאים מדהימים ומפתיעים!

הפרופסור ושירה מארחים את פרופ' ישי יפה, ולומדים על העלויות הנסתרות בקרנות הפנסיה, מה ניתן לעשות כדי להגביר את השקיפות לחוסכים והאם נכון לבנות גשרים מכספי קרנות הפנסיה או להשקיע בהון-סיכון.

לאחרונה פרסם ארגון ה-OECD דו״ח חמור שמציג תמונה קודרת של תהליך ההכשרה של רופאים בישראל. קצב הכשרת הרופאים אינו תואם לצרכים ולקצב גידול האוכלוסייה, וכ-60% מהרופאים החדשים שמצטרפים בכל שנה הם בוגרי אוניברסיטאות בחו״ל.מהצד השני, מאוד קשה להתקבל ללימודי רפואה בארץ. למה בעצם? מה החסמים שמונעים ממדינת ישראל להגדיל באופן משמעותי את כמות הלומדים? מה מחפשים אצל מועמדים ללימודי רפואה, ואיך לעזאזל צולחים את תהליך המיון הקשה הזה?על השאלות הללו ננסה לענות בעזרת ד״ר אוהד עציון, יו״ר ועדת הקבלה לבית הספר לרפואה של אונ׳ בן-גוריון.בפרק פינה בשיתוף צבר רפואה, בה אנו מארחים את ד"ר קרינה גליק, מומחית ברפואה פנימית וטיפול נמרץ ומנהלת המחלקה הפנימית האקוטית, אשפוז פנימית בית בצבר רפואה.האזנה נעימה!