כל תכני עושים היסטוריה

מה יקרה אם יום אחד כל הנמלים יקומו ויחליטו לתקוף את בני האדם? הנמלים הן מרובות ומתוחכמות - ומצד שני, אנחנו יכולים לדרוך עליהן. אבל לנמלים יש עוד כמה קלפים בשרוול, והמלחמה הזאת לא תסתיים כל כך בקלות.

בפרק זה נעסוק ביהדות ארצות הברית ובפוליטיקה שלה. בצעדות ובהפגנות, באמונות ובבריתות. כיצד הגיעו אליהן ולאן הם הולכים משם. נבחן זאת דרך אדם מעניין מאד ודרך אירועים מאד מעניינים – הרב אברהם יהושע השל והמאבק על זכויות האזרח.לשם כך, הזמנו לכאן את ד"ר דוד ברק-גורודצקי, ראש תכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה.תודה לד"ר עדי שרצר, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

העידן המודרני הביא עימו שפע שמציע חופש בחירה בלתי מוגבל כמעט.הרבה יופי יש בבחירה- אנו יכולים לעצב את עצמנו בהתאם לרצונות ולכשרונות שלנו, לבחור את מה לאכול או עם מי לצאת.אך חופש הבחירה הבלתי מביא איתו גם בלבול, קושי להחליט, חרטה וחרדה, שהמחקר מנסה להסביר באמצעות מונחים כמו FOMO, FOBO, JOMO ו- ROCD. בפרק נבין למה כל כך קשה לנו לבחור, כיצד משפיע השפע על הנפש שלנו, ומתי קושי בבחירה המפחידה ביותר- של בן/בת זוג יכול להפוך להיות פתולוגי. אורח בפרק: גדעון פיין, מנהל ומייסד מכון OCD Clinic ברמת גן.

ג׳יימס קלרק מקסוול שינה את העולם. לא רק שהוא נחשב לאחד המוחות המשפיעים ביותר בעולם הפיזיקה, הוא התעקש שאפשר לצלם תמונות צבעוניות.אורח: ד״ר יניב טננבאום-קטןלצפייה בתמונה לחץ כאן

פרופ' דן שכטמן מוכר בעיקר בזכות פרס הנובל בו זכה בשנת 2011 - אבל שכטמן הוא לא רק מדען: הוא גם מהנדס מצטיין, ואחד המרצים הטובים והאהובים בתולדות הטכניון. כמי שהוראה וחינוך תספו חלק חשוב ביותר בחייו הבוגרים, לשכטמן יש דיעות מוצקות מאוד בשאלה כיצד עלינו לשנות את מערכת החינוך הישראלית כדי להתאים אותה לאתגרים שניצבים בפני המדינה במאה העשרים ואחת. על ההשפעה האדירה שיש לכל מורה על הכלכלה של המדינה כולה,מדוע מאמין פרופ' שטכמן ששר החינוך הוא השר החשוב ביותר בממשלה,מה צריך לעשות כדי לעודד את המכללות להוציא משעריהן מורים מצטיינים,על התרומה שעשויה להיות למציאות המדומה בתחום ההוראה,הסכנה שמציבה מערכת החינוך החרדית לעתיד המדינה,תפקידה של האקראיות בקביעת גורלו של אדם,על האיזון העדין שבין חדשנות ושמרנות,ועל היריבות המפורסמת על לינוס פאוליג, אחד המדענים הגדולים של המאה העשרים.האזנה נעימה,רן

In the fast-paced world of software development, it’s important to stop our daily coding processes (just for a while!), clear our minds, and take a deep-dive into more advanced engineering topics and challenges - in areas such as microservices, scale, deployment and monitoring. So let’s do just that! Join Avi Mualem and Oded Apel in this 3-part talk, as they share professional insights and take you into their own experiences and lessons learned from many years of experimenting, learning and practice. In this episode, Avi and Oded talk about the benefits and challenges of using microservices architecture in your organization.

NERC CIP, the new TSA pipeline and rail directives and other regulations can be very expensive - to comply with and to prove to an auditor that you comply. Kathryn Wagner of Assurx joins us to look at what and how we can automate this process to save time and money.

הפרק רועי גרון חוזר לאירוע היסטורי שיכול היה להיות רגע מכונן בסיפור היהודי, ערבי, בריטי אבל משום מה נעלם מהזיכרון הקולקטיבי. שביתת הנהגים של 1931 הייתה רגע נדיר של שיתוף פעולה כלכלי בין יהודים וערבים בתוך סכסוך שרק הולך ומסלים. האם המתינות ושיתוף הפעולה ניצח? את הסוף כולם יודעים.

צ'ט ג'יפיטי היא מפלצת שאולפה. איך בוצע האילוף הזה? מי אימן את הבוט כדי לענות על בקשות? מה האיץ פתאום את לוחות הזמנים בדרך לבינה הזאת? ומה היתה התרומה העצומה של "למידת חיזוק" לעסק?זהו החלק השני של פרק כפול, שבו אנחנו עוסקים בהשפעה של צ'ט ג'יפיטי על עולם הפיתוח. בפרק הקודם סיפר רן בר-זיק על האופן הפרקטי שבו הוא משתמש בצ'ט-ג'יפיטי, והפעם: עמית בן דור מרים את מכסה המנוע ועורך לנו טיול מודרך, בתוך המודל.עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת ה-AI בארטליסט, מכיר היטב את תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אבל גם אותו הפתיעו היכולות של צ'ט-ג'יפיטי. דיברנו על הסודות שהפכו את צ'ט-ג'יפיטי למה שהוא, על איך עמית בעצמו בנה מערכת המלצה (מן הדברים המורכבים ביותר לבניה) רק באמצעות פרומפטים לצ'ט ג'יפיטי, על מה הוא הרגיש כשגילה שהשתמשו בלי ידיעתו בקוד שכתב בשביל לאמן את אחד המודלים, על האימפקט שיהיה לפיתוח פיצ'רים באמצעות צ'ט-ג'יפיטי על ארגוני תוכנה, ועל הסיבה שבגללה ריאקט עשויה להיות ה-framework האחרון בהיסטוריה. האזנה נעימה,בועז לביא

הנבל הגדול של התנ"ך, בוודאי בקרב מלכי יהודה וישראל, הוא ירבעם בן נבט: המקרא מאשים אותו בפילוג ממלכת הזוהר של דוד ושלמה, בהחטאת העם וגרירתו לעבודת אלילים ועבודה זרה, בחורבן ממלכת ישראל ובעוד חטאים רבים. דומה שאין אף דמות מקראית אחרת שהושחרה והואשמה בהאשמות קשות כל כך. אבל האמנם זה נכון?על פי התנ"ך, מי באמת היה ירבעם בן נבט? החוטא הגדול מכולם או אולי דמות חיובית מעיקרה שהושחרה במתכוון? הייתכן כי מבין השורות ניתן לגלות סיפור שמספר סיפור שונה לחלוטין? כדי לדבר על ה"חוטא האולטימטיבי", אירחתי את חוקר המקרא, שחר ענבר, בפרק בו נעמיק בסיפורו של מייסד ממלכת ישראל.האזנה נעימה,יותם