כל תכני עושים היסטוריה

בימים אלה הכנסת מצביעה על מחיקת עילת הסבירות מן המשפט הישראלי. מאיפה ירשנו את העילה? איך ויכוח בין הכנסיה האנגלית לחובבי קולנוע הביא גם אלינו את הסבירות של התנהגות הממשל? ומה צפוי לנו בעתיד בישראל ללא סבירות? ד"ר אלעד גיל הוא ראש המחקר של מכון תכלית בשיחה סבירה למדי

יש לא מעט שיגידו שההייטק הישראלי הוא נס, אבל הנס הזה טוען רן בר זיק - אחד הדוברים המוכרים והמשפיעים בתעשיית ההייטק הישראלית - נמצא בסכנה, אפילו מבלי לקחת בחשבון את השלכותיה של ההפיכה המשפטית שמתחוללת בימים אלה. - על הסכנה שמציבה בפנינו הזנחת הפריפריה החברתית, במיוחד בכל מה שנוגע לשליטה בשפה האנגלית ולאוריינות טכנולוגית. - האם יחליפו כלי תוכנה מבוססי AI את המפתחים, או יפגעו ביצירתיות שלהם?- הקרבות הפומביים שמנהל בר זיק עם פוליטיקאים שמנסים לקדם צנזורה של האינטרנט בישראלהאזנה נעימה,רן

אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים. אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.קישורים:מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקרhttps://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdfהמחקר של אתר NewsGuardhttps://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזוןhttps://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-listsזבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsyhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frankhttps://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4בינג דיווח שבארד סגורhttps://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformationᐧ

איך בינה מלאכותית תשנה את השימוש היומיומי ברשת והאם ההייפ סביבה מוגזם או שאנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה? איך זה ייראה ברמה הטכנולוגית, הפרקטית, הכלכלית והמסחרית? איזה שינויים צפויים לעולם העבודה ולעולם המשתמשים - ואיך המדינה אמורה להגיב לכל השינויים הללו?על כל זאת ועוד, נשוחח עם עמית מנדלבוים, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אברמיינדס.

אנחנו נורא גדולים: יותר מחתולים, תאי דם, אטומים ואלקטרונים, למשל. אנחנו גם נורא קטנים: יותר מפלאנטות, כוכבים וגלקסיות. אבל מה אנחנו יותר - גדולים או קטנים? לאן אנחנו יותר קרובים - לדברים הכי קטנים ביקום, או לדברים הכי גדולים בו?

אין לנו חוקה, אבל זה לא מונע מאיתנו לדבר כל הזמן על שינויים חוקתיים – איך מנהלים את עצמנו בצורה הוגנת. אנחנו מתווכחים על איך שומרים על איזון בין רשויות, איך מייצגים את רצון הבוחרים, איך לא רומסים אף אחד.אז איך עשינו את זה בפעם הקודמת בה הייתה לנו הזדמנות לנהל את עצמנו – לגבות מיסים מיהודים של מדינה שלמה – גדולה מישראל פי כמה, ואז לבחור נציגים שיחליטו מה לעשות עם המסים האלה? מדובר בממשלה יהודית שנשכחה כמעט לגמרי – ועד ד' ארצות של ממלכת פולין-ליטא, ממלכה שנקראה רפובליקה. כדי לנסות ולהבין מה התרחש שם הזמנו את המומחית, ד"ר יהודית קליק.תודה לד"ר עדי שרצר-דרוקמן, היועץ האקדמי של "ההיסטוריה חוזרת".האזנה נעימה!

גבעה ירוקה, שמיים כחולים ועננים לבנים - מי צילם ואיפה את התמונה שראו בעולם יותר ממיליארד פעמים?לצפייה בתמונה לחצו כאןלצילום המקום בגוגל ויו לחצו כאן

מערכות יחסים אמיתיות אינן מקודדות במספרים לינאריים, אך האם בכל זאת יש קוד ליצירת מערכת יחסית משמעותית? בפרק הזה, הרב אילן בוזגלו נותן כלים מעולם היהדות ליצירת מערכות יחסים משמעותיות באופן שבו נוכל לטפח אותן בהמשך החיים.

ההוצאה על שירותי ענן היא מן ההוצאות הגדולות של כל חברת תוכנה, אבל לרוב זהו לא נושא שמעסיק יותר מדיי את המפתחות והמפתחים מן השורה. מה להם ולזה? יש להם כבר מספיק טכנולוגיה על הראש. כל זה היה נכון עד היום. כעת כי יש חברות, כמו ריסקיפייד, שבהן הנושא של שליטה על הוצאות הענן הפך ליעד קריטי, שכולם כולל כולם מתגייסים אליו, בשבוע שמוקדש רק לו.גיא מחלב הוא VP, R&D - Platform בריסקיפייד, הבונה פתרונות מבוססי AI למניעת הונאות במסחר מקוון. גיא הוביל תהליך מיוחד תחת השם "Quality Week", שבו מתכנסים כל אנשי ונשות הפיתוח למשך שבוע שלם, ועוסקים אך ורק בייעול הוצאות הענן. איך נראית ההכנה לשבוע אינטנסיבי כזה? מדוע חשוב להגדיר לו יעדים? איך מתייחסות לכך ענקיות שירותי הענן? למה מאה דולר שחוסכים כך הם מאה דולר נטו? וכיצד הרקע של גיא, כשחקן טניס צעיר בצמרת הישראלית, ואחר כך כמאמן, עזר לו להתכונן לעליות ולירידות של המאבק בהוצאות הענן?פרק בשיתוף ריסקיפייד.

Between corporations, governments, and the rest of us, billions are spent every year trying to secure cyberspace. Which makes it almost unbelievable to think that just one, simple policy change from one company -- with almost no cost to anybody, and no effort involved -- could alter the entire course of cyberspace. And yet, that is exactly what happened a year ago today.