כל תכני עושים היסטוריה

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל...אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט.בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח?על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירההאזנה נעימה, יותם

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.קישורים:הקו – סרטון תדמיתhttps://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaScהקו – הסרט הדוקומנטריhttps://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9MNature: אולי מעגל?https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-yהקו בחול, הראש בענניםhttps://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

איך מזהים צרכים רגע לפני שהם מתעוררים? זו שאלת מיליון הדולר בענפים רבים, אבל כשמדובר ביולדות – הכל הופך להיות מועצם יותר, רגיש יותר, אישי יותר. לימור גור, מנהלת שיווק וחוויית מטופלת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מתארת את האתגרים הרב-ממדיים של המרכז בקשר עם היולדות – אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים. וגם: איך משלבים שירות אישי, חם ורגשי עם טכנולוגיה מתקדמת, איך מגשרים על הפער בין השניים ואיך כל זה קשור לסוכנים דיגיטליים?

יכול להיות שאפשר להימנע מהמוות? האדם הראשון שסירב למות היווה את ההשראה ליצירה הגדולה ביותר של מסופוטמיה – ואת אחת מהאבני היסוד של ספרות העולם.

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.האזנה נעימה,רן

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית בן דור

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום?איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ.