כל תכני עושים היסטוריה

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

תא"ל במיל. יובל בזק , חי במשך שנים על יד החשש המודחק שהבן שלו גיא עלול לשלם בחייו במלחמה ,שככל שלמד וחקר היא בלתי נמנעת. יובל  פרס את תובנותיו והתריע מפני עימות אזורי בכל מסגרת אפשרית.בשמחת תורה תשפ"ה-2024, שנה מאז השבת הארורה שבה יובל שכל את בנו גיא ז"ל, נפגשנו איתו קבוצת חברים.

האם התקשיתם לחפש מטפלים לאחרונה? זה כנראה לא רק עקב הביקוש הרב לאחר השבעה באוקטובר, מערך בריאות הנפש בישראל ובעולם סובל ממחסור אדיר במטפלות ומטפלים כבר שנים רבות. אך בשנים האחרונות היו אירועים, כמו הקורונה למשל, שאילצו אותנו לעבור למודלים טכנולוגיים אחרים. הפעם מתארח ד"ר יוני שלום, חוקר באונ' חיפה, פסיכולוג מומחה לטכנולוגיה ובריאות הנפש ולחרדה חברתית ועונה על שאלות כמו האם טיפול אינטרנטי יכול למלא את החלל החסר? מה היתרונות של טיפול כזה? והאם טכנולוגיה בכלל ובתוכה הבינה המלאכותית יכולה להחליף את הטיפול המסורתי?

מהי הדרך ה"נכונה" לשמר מבנה עתיק? האם עלינו לנסות לשחזר את המבנה למצב בו היה בימי גדולתו - גם אם המשמעות היא להשתמש בחומרים ובטכניקות שלא היו זמינים לבנאים באותם הימים - או שמא עלינו לשאוף לאותנטיות מקסימלית, ולא לשנות דבר וחצי דבר מהמבנה המקורי? זו הדילמה שניצבת בפני אדריכלים ומהנדסי בניין מזה מאות שנים, והדילמה בה יתמקד פרק זה. מה כדאי לעשות עם אבני הכותל המתפוררות?כיצד תרמה הריסתו הטרגית של בניין הגימנסיה הרצליה לעליית המודעות לשימור בישראלהאדריכל אמנון בן-אור יספר על מבצע הזזת בתיה של המושבה שרונה בראשית שנות האלפייםהאזנה נעימה,רן

"הבעיה היא לא איסוף הדאטה. הבעיה היא שלא מסתכלים על הדאטה", טוענים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo.השניים התאחדו לפרק מיוחד, שיוגש בשני חלקים, ומציגים דוגמאות מרתקות שתומכות בטענה שדאטה אינה מותרות. "לקוחות רבים אינם מבינים שבעידן הנוכחי, עליהם לשנות שיטות ניהול – וזה קורה בכל התעשיות והארגונים", אומרים השניים, ומספקים טיפים לטיוב ולזיקוק הדאטה. וגם: איך קורה מצב שבו ארגון בוחן את הדאטה שלו, ומגלה שיש יותר מאמת אחת לכל שאלה?

כיצד השתנו פניה של הממלכתיות מתקופת אשכול ועד היום? בפרק זה, אבי וידרמן, יועץ אסטרטגי ויו"ר "יד לוי אשכול", מסביר ומפרק את המושג ומסביר מדוע דווקא לוי אשכול הוא נושא הדגל של הממלכתיות. מה המשמעות של מעבר ממנהיגות של בוני אומה למנהיגות של מנהלי מדינה? כיצד התמודד אשכול עם התנגדויות? והאם על רקע המציאות המורכבת שאנו חווים כיום, עדיין אפשרי לקיים מנהיגות ממלכתית, כזו המתייחסת לעם כולו?

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".קישורים:להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"https://arxiv.org/abs/2205.15409

ב-1 בינואר 2000 לא הגיע, כידוע, סוף העולם, וטוב שכך. אבל אנחנו נשארנו מבולבלים. האם באג 2000, שהעסיק את כולם בסוף שנות התשעים, היה טעות? הונאה? בדיחה? או סכנה מוחשית לשלומה של החברה המערבית?

איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.

שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.  זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.האזנה נעימה,  עמית.