Streetwise Hebrew

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult. In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Lama ze magi'a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו? Ze magi'a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו Magi'a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי Lo yafe, lama ata omer she-magi'a lo – It's not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו Lama ze magi'a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי Lo higi'a la – She didn't deserve it – לא הגיע לה Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven't heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה Lo shamati me-Racheli klum – I haven't heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven't heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה Lishmo'a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי Kmo Benny – Like Benny – כמו בני Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto) Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם "Kamoni – kamocha" – I am like you – כמוני – כמוך Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish'arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it's million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It's harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים Pi million – A million times – פי מיליון Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don't want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי Playlist and Clips: Daniel Barzilai – Lama Ze Magi'a Lanu (lyrics) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics) Hen nish'arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel) Li pi million yoter kashé me-hem

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ. And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews. Send Guy your audio message guy@tlv1.fm Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Targil – Exercise – תרגיל Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול Hayom anachnu na'ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we'll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן "Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot" – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn't need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן Lé – to/for a – ל La – to/for the – ל Bé – in a – ב Ba – in the – ב Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל Targil meluchlach/masri'ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ Tirgul – Exercise (noun) – תרגול Letargel – To exercise, to practice – לתרגל Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה Playlist and Clips: Kenan (in ladino) Targilei neshima Targilei beten – Stomach exercises Metargelim Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

'Eich omrim be-ivrit?' means 'how do you say in Hebrew?'. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש Lo ichpat li – I don't care – לא אכפת לי Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי Eich omrim "wi-fi" be-ivrit? – How do you say 'wi-fi' in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn't do – יש דברים שלא עושים Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don't eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים Lo no'alim sandalim al ha-garbayim – You don't wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים Nish'arim ba-bayit, nish'arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים Lo me'archim, lo mit'archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים Lo yot'sim le-picnicim – You shouldn't go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים Playlist and Clips: Omanei Israel – Matchilim Me-chadash Noa Kirel – Medabrim (lyrics) Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics) Misrad Ha-bri'ut – Nish'arim ba-bayit, staying at home Ep. 161 – Omrim

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say "a stuffed eggplant"? Guy gives a full explanation. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode New Words and Expressions: "Shesh-esré mal'u la-na'ar" – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער Mal'u + le-mishehu + age Mal'u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30 Mal'u li arba'im – I turned 40 – מלאו לי 40 Mal'u la shesh – She turned six – מלאו לה שש Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40 Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40 Hu higi'a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום Lemalé – To fill – למלא Makom – place – מקום Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס Temal'i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס Bitu'ach leumi – Israel's national social security – ביטוח לאומי Miluy – Filling – מילוי "Be-zman she-ha-batsek mitkarer" – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר Hatsilim memula'im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים Memula'im – Stuffed vegetables – ממולאים Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים Malan (lots) + ta + alafim (thousands) Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף Sherut milu'im – Reserve service – שירות מילואים Hayal miluim / milu'imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק Avoda be-misra mele'a – Full time job – עבודה במשרה מלאה Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו Mele'ah me'atsma – Full of herself – מלאה מעצמה Playlist and Clips: Gabi Shushan – 16 Mal'u La-na'ar (lyrics) 20 shana mal'u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden Milui tofes Miluy – Filling (food) Hatsil memula – Filled eggplant Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full – قلبي ملان Malantalafim – Gazillion Sherut milu'im – Reserve service Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics) Tik 1000 (Tik elef) wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean? On this episode, Guy explains the root מ.ל.א Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Malé, mele'ah – Full – מלא, מלאה "Ani zocher be-leilot shel yare'ach malé" – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא "Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele'a, o mele'a ba-mekomot ha-nechonim" – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places." – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא Bachura mele'ah – Chubby girl – בחורה מלאה "Banot pashut hayu yoter mele'ot" – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות "Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi" – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי Mele'im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום Ha-ganim ha-leumiyim mele'im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום Tfusa mele'a – Full occupancy – תפוסה מלאה Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא Asita malé ta'uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים Ani save'a/sve'ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה Ani malé/mele'ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה "Slicha, ani ma-ze malé/mele'ah, lo mesugal/mesugelet" – Sorry, I am so full, I just can't – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת "Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips" – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ'יפס "Al titmal'u, tash'iru makom la-ochel" – Don't get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל "Al titmal'u yoter midai, yesh harbe ochel" – Don't get too full, there's a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל "Yow, ma-ze hitmaleti" – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת Playlist and Clips: Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics) Ani lo mele'ah – KAN TV Mele'im ad efes makom – Filled to capacity Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) Sarit Avitan – Lo Mat'imim (Lyrics on youtube) Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics) Otobus ha-shabat – KAN TV

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans? On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Tochnit – Program, plan – תוכנית "Ha-sha'a shmone, ein li tochniyot" – It's eight o'clock, I don't have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות "Tiyul, avoda, limudim" – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה Tochniyot metsi'ut – Reality show – תוכנית מציאות "Lama at mit'akeshet letachnen li ta-chayim" – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת'חיים Letachnen – To plan – לתכנן Tichnun – Planning, designing – תכנון Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba'a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה Metuchnan – Planned – מתוכנן Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן "Mikriyut mevorechet" – Blessed coincidence – מקריות מבורכת She'ela ishit – Personal question – שאלה אישית Ma metuchnan le-shabbat – What's planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת Tochna – Software – תוכנה Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות To program – Letachnet – לתכנת Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן Tochen – Content – תוכן Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים Tchuna – Feature, attribute – תכונה Playlist and Clips: Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics) Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word) Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics) Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30) Tochna – Software Tochnat Zoom – Tutorial Letachnet, tichnut Max Malkiel – Recipes

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like "super powers," "evil forces" and "gravity." Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח Ein li koach – I don't have the energy – אין לי כוח Ein li koach elav/eleha – I don't have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה? Ein li koach le-mischakim – I don't have the energy for games – אין לי כוח למשחקים Mis'chakim shel koach / mis'chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח Hetsi ko'ach – "Half power", disappointing – חצי כוח Koach elyon – Force majeure – כוח עליון Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו Ze lo kochot – It's an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי Kochot-Al – Super powers – כוחות-על Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני Kochanut – Aggressiveness – כוחנות Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק Be-kochot mechudashim – "In regained forces", revitalized, recharched – בכוחות מחודשים Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע Playlist and Clips: Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics) Idan Raichel's Project – Yesh Bi Od Ko'ach (lyrics) Margalit Tsan'ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics) Rita – Bo' (lyrics) Shkoyach – Shtisel Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics) Yipuy koach – Power of Attorney Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics) Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics) Itay Levy – Ba-sha'ot Ha-metot (lyrics) Kochot-Al – Super powers Act kochani – An aggressive act

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue? Bonus: We'll learn how to say sticky rice! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Devek - Glue - דבק Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi'ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don't want to be infected - אני לא רוצה להידבק Lehibadek - To be tested - להיבדק Hadbaka - Contagion - הדבקה Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה Ba'alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה "Im ha-devek she-shamarti li ba-megera" - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה "Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara" - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה Ha'atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק Hedbek - Collage - הדבק Nasa'im - Carriers (virus) - נשאים Ani nose - I carry - אני נושא Laset - To carry - לשאת Davik - sticky - דביק Orez davik - Sticky rice - אורז דביק Madbeka - Sticker - מדבקה Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone's back - להיות דבוק למישהו Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי Hu nidbak elai - He's sticking to me - הוא נדבק אליי Ze ts'hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת Playlist and Clips: SWH on Spotify Nidbak be-Corona - KAN TV Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y Hadbaka - KAN TV Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic) Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian) Mi yachol lehadbik et mi? Jane Bordeau - Kviyot (lyrics) Nasa, nasa'im - Carrier Ts'hok midabek

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined. So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe! Listen to The Promised Podcast Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Madchom - Thermometer - מדחום "Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…" - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום "Kshe-at modedet kama ani noten" - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום Medidat chom - Temperature check - מדידת חום Ta medida - Fitting room - תא מדידה Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה "Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha" - "The kid who is 30 year old, he's got a high fever" - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג'ונס Madad yuli - The month of July index - מדד יולי Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma'alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות Playlist and Clips: Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics) Ehud Banai - Mahari Na (lyrics) Madad - Index Eich modedim hatslacha Nimdedu 40 ma'alot Streetwise Hebrew Ep. #177 Streetwise Hebrew Ep. #65

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית Hesger - Quarantine - הסגר "Ne'elatsim lehikanes le-bidud" - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד "Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style" - If it's already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל "Anachnu mevudadim me-ha-olam" - We're isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם "Aval yesh lanu et ha-teva shelanu" - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו "Mevudadim" - People who are in quarantine - מבודדים Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד Levoded - To isolate - לבודד Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד Anachnu nichnasim le-bidud - We're getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד "Bidud hamisha kochavim" - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים "Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur" - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור Badad (flowery) - Alone - בדד "Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim" - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים "Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim" - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד Ee boded - Desert island - אי בודד Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה Boded - Alone, single - בודד "Hayo haya panas boded" - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד Hitbodedut - Seclusion - התבודדות Playlist and Clips: Lehikanes le-bidud - KAN TV Ein psharot ba-bidud Zohar Argov - Badad (lyrics) Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics) Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics) Hayalim bodedim Gerev bodeda Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)