Streetwise Hebrew

Believe it or not, we Israelis aren't always running late. Some of us even tend to arrive ahead of schedule. Yes, you read that right! In Hebrew, we have a special verb which means to arrive ahead of time. Guy explains. Hear the All-Hebrew Version of this Episode on Patreon New Words and Expressions: Lehakdim – To be early, to show up early – להקדים Lif'amim anachnu makdimim – Sometimes we arrive ahead of time – לפעמים אנחנו מקדימים Efshar ulai lehakdim tipa? Ze beseder im ani akdim tipa? – Is it possible to arrive earlier? – אפשר אולי להקדים טיפה Yesh mashehu yoter mukdam? – Is there something earlier than this? – יש משהו יותר מוקדם Hikdamti tipa – I'm here a bit early – הקדמתי טיפה Ani makdim tipa – I am running a bit early – אני מקדים טיפה Ani akdim tipa – I'll be a bit early – אני אקדים טיפה Tuchal/tuchli lehakdim tipa? – Would you be able to arrive a bit earlier? – תוכל, תוכלי להקדים טיפה Yesh lecha tor be-eser, ata yachol lehakdim tipa? – You've got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, אתה יכול להקדים טיפה? Yesh lach tor be-eser, at yechola lehakdim tipa? – You've got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, את יכולה להקדים טיפה Hakdimu (takdimu) et ha-torim shelachem – Move your doctor appointments up the queue – הקדימו (תקדימו) את התורים שלכם She-nakdim? – Shall we meet earlier? – שנקדים Ha-yeshiva/ha-pgisha hukdema – The meeting was moved up – הישיבה/הפגישה הוקדמה Lo amru lecha? – Didn't they tell you? – לא אמרו לך Ha-tisa hukdema be-eser dakot – The flight was moved up by ten minutes – הטיסה הוקדמה בעשר דקות Ata holech lishon mukdam – You go to bed early – אתה הולך לישון מוקדם Giluy mukdam – Early detection – גילוי מוקדם Giluy mukdam shel sartan ha-shad yachol lehatsil chayim – Early detection of breast cancer can save lives – גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים Be-mukdam o bim'uchar – Sooner or later – במוקדם או במאוחר Hakdama – Introduction, preface – הקדמה Bli hakdamot meyutarot – Without further ado – בלי הקדמות מיותרות Ba-hekdem ha-efshari – ASAP – בהקדם האפשרי Ta'ase et ze ba-hekdem ha-efshari – Please do it asap – תעשה את זה בהקדם האפשרי Playlist and Clips: Hakdimu et ha-torim shelachem Nurit Galron – Ata Holech Lishon Mukdam (lyrics) Giluy mukdam – Early detection Be-mukdam o bim-uchar – Sooner or later

"Hey! Check out my Facebook page, and my Twitter, oh, and my TikTok account, and don't forget my Instagram page." In Hebrew this is called קידום עצמי, self promotion. On this episode, Guy explains words and phrases related to promotion, all derived from the root ק-ד-מ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Kidum – Promotion – קידום Hu kibel kidum, hi kibla kidum – He/She got a promotion – הוא קיבל קידום, היא קיבלה קידום Kidum mechirot – Sales promotion – קידום מכירות Kidum no'ar – Youth development – קידום נוער Kidum atarim – Website optimization – קידום אתרים Kidum digitali, kidum be-google – Search engine optimization – קידום דיגיטלי, קידום בגוגל Kidum atsmi – Self promotion – קידום עצמי Ata chayav lekadem organit et ha-atar shelcha – You have to promote your website organically – אתה חייב לקדם אורגנית את האתר שלך Lekadem et tahalich ha-shalom – To advance the peace process – לקדם את תהליך השלום Ani rotse lekadem bi-vracha et… – I'd like to give a warm welcome to… – אני רוצה לקדם בברכה את… Tochen mekudam – "Promoted content" – תוכן מקודם Post mekudam – Promoted post – פוסט מקודם Tsiyuts mekudam – Promoted tweet – ציוץ מקודם Hi kudma le-tafkid bachir – She was promoted to a senior position – היא קודמה לתפקיד בכיר Hu kudam le-tafkid bachir – He was promoted to a senior position – הוא קודם לתפקיד בכיר Kudamti ba-avoda – I was promoted at work – קודמתי בעבודה Kudamti la-makom ha-shmini – I was moved up to the 8th place on the list – קודמתי למקום השמיני Playlist and Clips: Kidum noar – Youth development Lekadem atarim Yoni Rechter – Pnina

There's a fairly new Hebrew slang term out in the wild which means "move on!" We Israelis say, תתקדם! The root קדמ in the binyan hitpael form will be our focus today, as Guy explains what advanced level courses and a mobile app upgrade have to do with קדמ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Mitkadem – Advanced – מתקדם Yoel mesamen she-kedai lehitkadem le'evran – Yoel signals we should start moving towards them – יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברן Titkadem, titkadem, ata ro'e oti? Ani ro'e otcha – Keep going, keep going, do you see me? I can see you – תתקדם, תתקדם, אתה רואה אותי? אני רואה אותך Nu, eich ze mitkadem? – So, how is it coming along? – נו, איך זה מתקדם Kurs mitkadem – Advanced- קורס מתקדם Ramat matchilim – Beginner level – רמת מתחילים Rama beinonit – Intermediate level – רמה בינונית Ramat mitkadmim – Advanced level – רמת מתקדמים Hitkadem le-, Titkadem le- – Move to the next stage – התקדם ל-, תתקדם לי Bo'u nitkadem – Let's continue going forward / Let's advance to the next stage – בואו נתקדם Anachnu rotsim lehitkadem – We'd like to move forward – אנחנו רוצים להתקדם Yalla, bo'u nitkadem – Let's move forward – יאללה, בואו נתקדם "Titkadem" – Move on – תתקדם Hitkadmut – Progress, advance – התקדמות Hitkadmut ha-machala – The progression of the disease – התקדמות המחלה Yesh hitkadmut – There's progress – יש התקדמות Eize hitkadmut! – What a progress – איזה התקדמות Kol ha-kavod, eize hitkadmut – Well done, what a progress – כל הכבוד, איזה התקדמות Playlist and Clips: Gazoz – Tesha Ba-kikar (lyrics) Bo'u nitkadem – let's go forward (commercial) Ofira Assayag – Titkadem

Everyone's talking about חיסונים, vaccinations, and so will we! Guy uses this trending topic as another opportunity to review the Hebrew verb format combo we all should know by heart: piel-pual-hitpael. To get your weekly dose, just press play! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Chisun – Vaccine – חיסון Shtei menot chisun – Two vaccine doses – שתי מנות חיסון Mana – Portion, dose – מנה "Ha-choref chashuv Lechasen et ha-yeladim" – This winter it's important to vaccinate the kids – החורף חשוב לחסן את הילדים Mechasnim et ha-yeladim – Vaccinating the children – מחסנים את הילדים "Amadti be-khol ke'ev mimech" – I've withstood all the heartache you've caused me – עמדתי בכל כאב ממך "Aval adayin lo mechusan" – But I'm still not immune – אבל עדיין לא מחוסן Saudia hodi'ah hayom – Saudi Arabia announced today – סעודיה הודיעה היום She-te'afsher haga'a le-mecca be-onat ha-hajj – That it will allow the arrival of pilgrims to mecca during the hajj season – 'שתאפשר הגעה למכה בעונת החג Rak le-oley regel mechusanim – Only for vaccinated pilgrims – רק לעולי רגל מחוסנים Hu mechasen – He vaccinates – הוא מחסן Hu mechusan – He is vaccinated – הוא מחוסן Hu chusan – He was vaccinated – הוא חוסן Matai chusanta/chusant? – When were you vaccinated – מתי חוסנת Titchatni iti – Will you marry me? – תתחתני איתי Titchasni iti – Will you get vaccinated with me? – תתחסני איתי Barur she-ani etchasen itcha, chayim sheli – Of course I'll go and get vaccinated with you, my darling – ברור שאני אתחסן איתך, חיים שלי Etchaten itcha – I'll get married to you – אתחתן איתך Lechu lehitchaten – Go and get married – לכו להתחתן Lechu lehitchasen – Go and get vaccinated – לכו להתחסן Nu, hitchasanta/hitchasant? – So, did you get the vaccine? – נו, התחסנת Mitchasnim ve-chozrim la-hayim – Getting vaccinated and getting back to our lives – מתחסנים וחוזרים לחיים Mitnagdei chisunim – Opposers of vaccines – מתנגדי חיסונים Makchishey corona – Denyers of COVID-19 – מכחישי קורונה Chisun neged shapaat – Anti flu vaccination – חיסון נגד שפעת Hitchasanti neged shapaat – I got the anti flu vaccination – התחסנתי נגד שפעת Ata lo mechusan mi-ze – You're not immune to this – אתה לא מחוסן מזה Chasinut – Immunity, amnesty – חסינות Chasinut ha-eder – Herd immunity – חסינות העדר Chason – Strong – חסון Chosen – Strength – חוסן Lo le-olam chosen – Nothing lasts forever – לא לעולם חוסן Playlist and Clips: Shtei menot chisun Lechasen Shlomo Artsi – Hof Azuv Me-ahavot (lyrics) Oley regel mechusanim Lechu lehitchasen! Mitchasnim ve-chozrim la-hayim Chasinut-ha'eder

There are so many ways to say, "You've gotta be kidding me," in Hebrew. In this episode, we'll learn a few of them and learn how we write LOL in Hebrew. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Lits'hok – To laugh – לצחוק Tsochek mi she-tsochek aharon – He who laughs last, laughs best – צוחק מי שצוחק אחרון Al titschak/titschaki alai – Don't laugh at me – אל תצחק/תצחקי עליי Litshok al mishehu – To laugh at someone – לצחוק על מישהו Ata tsohek alai? – Are you kidding me? – ?אתה צוחק עליי Listhok im mishehu – To laugh with someone – לצחוק עם מישהו Anachnu tsochakim itcha, lo aleicha – We're laughing with you, not at you! – אנחנו צוחקים איתך, לא עליך Dai, nu, tsochakim itcha – Come on, I am joking with you – די, נו, צוחקים איתך Ata tits'chak / At titschaki – You're going to laugh – אתה תצחק, את תצחקי "Kama rachok hayitem muchanim lalechet kedei lehatschik?" – How far would you go in order to make people laugh? – ?כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי להצחיק Mi matschik otach kamoni? – Who makes you laugh like me? – ?מי מצחיק אותך כמוני Ze matschik oti – It makes me laugh – זה מצחיק אותי Matschik t'atsmo – He makes himself laugh – מצחיק ת'עצמו LOL – חחח "Matschik me'od" – Not funny – מצחיק מאוד Matschik ad dma'ot – Hysterical – מצחיק עד דמעות Shofech, kore'a – Hilarious – שופך, קורע Matschikan – Comedian – מצחיקן Dai ya matschikan – Don't be silly – די, יא מצחיקן Matschikonet – Comedian (f.), funny woman – מצחיקונת Hu matschikul kaze – He's a funny guy – הוא מצחיקול כזה Eize matschikul ata – You can't be serious – איזה מצחיקול אתה Hitschakta oti! Hitschakt oti! – You gotta be kidding me / yeah, right – הצחקת אותי Playlist and Clips: Tsevet Havai Handasa Kravit – Tsochek Mi She-tsochek Acharon (lyrics) Dani Sanderson – Al Titschak (lyrics) Lehatschik Haim Dadon & Dekel Vaknin – Mi Matschik Otach Matschikan ha-shana Matschikonet Ep. 149 Ep. 183

The Hebrew word צחוק means laughter. We combine צחוק with different verbs and prepositions to express how hard we laughed at something or just how funny something is. But as is often the case with Hebrew slang, when used in the right context, and with the appropriate intonation and word-pairing, the word צחוק can be no laughing matter. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ts'chok – Laughter – צחוק Eize ts'chok – That's hilarious – איזה צחוק Ts'chok-ts'chok – Joking aside – צחוק-צחוק Ts'chok ha-goral – The irony of life – צחוק הגורל Tireh ma ze ts'chok ha-goral, hu haya menahel bank, ve-achshav hu ba-kele – Look at this cosmic irony, he was once a bank manager and now he's in jail – תראה מה זה צחוק הגורל, הוא היה מנהל בנק, ועכשיו הוא בכלא La'asot ts'chok me-avoda – To turn something into a laughing matter – לעשות צחוק מעבודה Ata ose ts'chok me-avoda – Are you kidding me? You're not doing what you're supposed to be doing) – אתה עושה צחוק מעבודה Ma ze, hu ose ts'chok? – What's that? He can't be serious – ?מה זה, הוא עושה צחוק At osa me-atsmech ts'chok – You're making a fool of yourself – את עושה מעצמך צחוק Be-ts'chok – Jokingly – בצחוק Stam, betschok! / Dai, nu, be-tschok! – Come on, I am joking – סתם, בצחוק / די, נו, בצחוק Nishpachnu mi-ts'chok – We were all laughing really hard – נשפכנו מצחוק Shofech mi-tschok – It's hilarious – שופך מצחוק Met mi-tschok – Laughing really hard – מת מצחוק Nikra mi-tschok – Laughing really hard – נקרע מצחוק Ts'chokim be-tekes sof shana – Gags at the highschool graduation ceremony – צחוקים בטקס סוף שנה Hayu sham ts'chokim – It was hilarious, we couldn't stop laughing – היו שם צחוקיםTs'chokim muklatim – Laugh track – צחוקים מוקלטים Playlist and Clips: Peter Roth – Ts'chok Ha-goral (lyrics) Ts'chok me-avoda Standup Show At osa me-atsmech ts'chok Ravid Plotnik – New Day Ep. 285

The Hebrew word שרוף means burnt, and its root takes us on an exciting semantic road trip. Guy covers everything from a burning sensation to diehard football fans, seared vegetables to wasting time and money. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Ze soref li ba-einayim – My eyes are burning – זה שורף לי בעיניים Soref le-someone ba+body part – My X is burning – שורף למישהו משהו Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ze yisrof tipa – It will burn a bit – זה ישרוף טיפה Oi, ha-tost saruf – Oh, the toast is burnt – אוי, הטוסט שרוף Ani saruf aleha – I am crazy for her – אני שרוף עליה Maarits saruf – Diehard fan – מעריץ שרוף Ohed saruf – Big fan (football) – אוהד שרוף "Bibistim srufim" – Diehard Bibi supporters – ביביסטים שרופים Ata saruf etsli, at srufa etsli, atem srufim etsli – I'm finished with you – אתה שרוף אצלי, את שרופה אצלי, אתם שרופים אצלי Kabab al yerakot srufim – Kebab on a bed of seared vegetables – קבב על ירקות שרופים Liklot – To roast – לקלות Lisrof zman – To waste time – לשרוף זמן Stam lisrof kesef – To waste money for no good reason – סתם לשרוף כסף "Nnisrof ta-mo'adon' (nisrof et ha-mo'adon) – We'll burn down the football club – נשרוף ת'מועדון "Ha-toast nisraf" – The toast was burned – הטוסט נשרף Ha-toast saruf – The toast is burnt – הטוסט שרוף "Nisraf li ha-moach, kol hayom hayiti ba-machshev" – My brain is fried, I spent all day on the computer – נשרף לי המוח, כל היום הייתי במחשב "Ha-matara sheli hi she-ha-omelette lo yisaref li" – My aim is for the omelette not to burn – המטרה שלי היא שהאומלט לא יישרף לי Nif'al past: Nisraf, present: nisraf, future: yisaref – נשרף, נשרף, יישרף She-yisaref ha-olam – Even if the world is on fire, I will not do it – שיישרף העולם "Ani lo one, she-yisaref ha-olam" – I am not going to answer, the world can be on fire, for all I care – אני לא עונה, שיישרף העולם She-tisaref, she-tisarfi, she-tisarfu (halevai amen!) – May you burn in hell – שתישרף, שתישרפי, שתישרפו Lehisaref – To be burned – להישרף Srefa – Fire – שריפה Srefat shumanim – Burning fat – שריפת שומנים Srefat caloriot – Burning calories – שריפת קלוריות Playlist and Clips: Eden Ben-Zaken – Soref Li Ba-einaim Ani saruf aleha Yehuda Amar – Yerakot srufim Ha-Gashash Ha-Hiver – Anachnu nisrof ta'moadon Max Malkiel – She-lo yisaref Ira Dolphin – Srefat ha-shuman https://en.wikipedia.org/wiki/HaGashash_HaHiver

The Hebrew word קטן looks small but its root holds a large number of slang expressions and verbs. Here's an example: what does קטן עליי, literally "small on me," mean in slang? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Katan – Small – קטן Ze katan aleinu – Yes, we can do it – זה קטן עלינו Katan alai – Easy as pie – קטן עליי Katan aleycha, katan alayich – You can do it! – קטן עליך, קטן עלייך Ba-ktana – A bit, small size of something – בקטנה "Cottage baktana" – Mini-cottage-cheese – קוטג' בקטנה Shtuyot, ba-ktana – It's not a big deal – בקטנה Artsenu ha-ktantonet – Our tiny country – ארצנו הקטנטונת Ktantan, ktantonet, ktantanim – Small and cute – קטנטן, קטנטונת, קטנטנים Ktantanim – Toddlers – קטנטנים Lehaktin – To reduce, minimize, decrease – להקטין Taktin/taktini shniya – Minimize it for a sec. – תקטין, תקטיני שנייה Lehaktin rosh (to be rosh katan) – Do the minimum – להקטין ראש Nu, dai lehaktin rosh – Come on, stop doing the minimum – נו, די להקטין ראש Nitu'ach le-haktanat chaze – Operation for breast reduction – ניתוח להקטנת חזה Degem muktan – Miniature – דגם מוקטן Katin, ktina, ktinim – Minor, underaged – קטין, קטינה, קטינים Katonti miledaber ba-inyan – Who am I to talk about this topic? – קטונתי Playlist and Clips: Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) Cottage ba-ktana Aruchat gvina ba-ktana Halva, ba-ktana Achla ba-ktana Yoplait ba-ktana Axe bossem, ba-ktana Lahakat Pikud Ha-tasfon – Od Lo Tamu Kol Pla'ayich (lyrics) Ktantanim – Pirsomet Lehaktin chaze Degem muktan – Miniature Yonatan Razel – Katonti (lyrics)

Sometimes we just gotta be honest with ourselves and say, "אני לא סובל אותו" (I can't stand him). Guy explains the Hebrew root סבל, which means suffering or misery, and how it is linked to muscular endurance, horrible traffic jams and passive verbs. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Sevel – Suffering, misery – סבל "Ata garamta li sevel ve-yisurim" – You caused me misery and agony – אתה גרמת לי סבל ויסורים Eize sevel – Such misery – איזה סבל Lisbol – To suffer – לסבול Lama lisbol? – Why suffer? – ?למה לסבול Ani lo sovel oto – I can't stand him – אני לא סובל אותו Lisbol mishehu – To put up with someone – לסבול מישהו Ani lo sovel she-medabrim be-tse'akot ba-nayad – I can't stand it when people shout on the phone – אני לא סובל שמדברים בצעקות בנייד Sovel mi-mashehu – Suffers from something – סובל ממשהו Hu sovel mi-sukeret – Suffers from diabetes – הוא סובל מסוכרת Ata sovel mi-ze? At sovelet mi-ze? – Do you suffer from it? – ?אתה סובל מזה? את סובלת מזה Ani sovel be-sheket – I suffer quietly – אני סובל בשקט Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Nisbal – Bearable – נסבל Havaiat ha-nesi'a hafcha lihyot bilti nisbelet – The driving experience has become unbearable – חוויית הנסיעה הפכה להיות בלתי נסבלת Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Savlanut – Patience – סבלנות Be-savlanut – Patiently – בסבלנות Sovlanut – Tolerance – סובלנות Erech ha-sovlanut – The value of tolerance – ערך הסובלנות Savlan, savlani – Patient – סבלן, סבלני Sovlani – Tolerant – סובלני Sibolet (svolet) – Endurance – סיבולת Sibolet shrir – Muscular endurance – סיבולת שריר Sibolet lev re'a – Cardio-vascular endurance – סיבולת לב-ריאה Pa'il – Active (Grammar) – פעיל Savil – Passive (Grammar) – סביל Ishun passivi – Passive smoking, second-hand smoking – עישון פסיבי Sabal – Porter – סבל Playlist and Clips: Zehava Ben – Sevel Ve-yesurim (lyrics) Lama lisbol? – Commercial Lo sovel oto (Aba Metapelet) Pkakim bilti-nisbalim Miki Gavrielov – Savlanut (lyrics) Sovlanut Ko'ach sevel – endurance Savil – Passive (Grammar) Ishun passivi – Passive smoking David Broza – Sigaliyot (lyrics) Thursday Jan. 21 talk

Is it okay to save an open parking spot for someone, shooing away other drivers? Well, that's what many Tel-Avivim do. It's called לשמור חניה, and it happens all the time. On this episode, Guy continues with the root שמר, explaining how to say 'watch your mouth?' in Hebrew and why you should never really say it. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: Elohim Yishmor – Good lord – אלוהים ישמור Oy, elohim yishmor – Good lord – אוי, אלוהים ישמור Shmor/shimri/shimru merchak – Keep distance – שמור, שמרי, שמרו מרחק Tishmeri/shmeri merchak – Keep distance (fem. coll.) – תשמרי/שמרי מרחק Ani shomer merchak mimenu/mimena – I keep my distance from him/her – אני שומר מרחק ממנו/ממנה Tishmor al ha-olam, yeled – Take care of the world, kiddo – תשמור על העולם, ילד Lishmor al yeladim – Take care of children – לשמור על ילדים Mi yachol lishmor li al ha-chatul – Who can look after my cat – מי יכול לשמור לי על החתול Na lishmor al ha-nikayon/sheket – Please keep the place clean/please keep quiet – נא לשמור על הניקיון, נא לשמור על השקט "Shmor li al ze shniya" – Could you hold this for a second? – שמור לי על זה שנייה Shmor al ha-pe sh'cha – Watch your mouth – שמור על הפה ש'ך Lishmor be-kerur – keep refrigerated – לשמור בקירור Al tishmor dvarim ba-beten – Don't keep things in the stomach, much better out than in – אל תשמור דברים בבטן Lishmor hanaya – To keep parking – לשמור חניה Ani shomer hanaya le-aba sheli, hu kvar magi'a – I keep parking for my Dad, he's coming just now – אני שומר חניה לאבא שלי Laasot shmirot – Guarding duties in the army – לעשות שמירות Playlist and Clips: Ha-tikva Shesh – Ha-dor Ha-ze Shelanu Shimru Merchak – Keep distance David D'or – Shmor al ha-olam (lyrics) Pablo Rosenberg – Al Tid'agi Li Ima (lyrics) Margalit Tsanani – Shmor Oti (lyrics)