מפלגת המחשבות

רגע לפני חגיגות המאה למפלגת, נקדיש את הפרקים הקרובים להתבוננות במהלכים שעברנו עד כה: ממסוכסכים למקוטבים, ממגויסים לחרדים. בפרק הנוכחי נתעמק בנושא שעובר כחוט השני בכל העונות – האקלים הפוליטי שהופך את ההגעה להסכמות רחבות למשימה כמעט בלתי אפשרית. נרחיק יחד עד לקונגרס האמריקאי בשביל לגלות מה ההשלכות של המעבר מפוליטיקה של דעות לפוליטיקה של זהויות, ודרך ההתבוננות בהם אולי נזהה לרגע גם את עצמנו. 

האם הטראומה של השבעה באוקטובר תוביל לפירוק ולבנייה מחדש של הבריתות הפוליטיות בישראל? האם השינויים הערכיים והתודעתיים שמתחוללים בקרבנו יביאו לפתיחת החוזה הכלכלי והביטחוני מול החברה החרדית? או ששמא המפה הפוליטית חסינה לכל השינויים הללו?בפרק האחרון של המיני-העונה ״חרדים״ נעמיק בשינויים הטקטוניים שהישראלים ההיברידיים עשויים לחולל בהנהגה הישראלית, נבחן את הטראומה הישראלית מממשלות צרות והומוגניות, ונטען שבניגוד למה שמקובל לחשוב, אלה דווקא מי שמתמקמים בקטבים האידיאולוגיים שמתפשרים יותר מכל על הערכים שלהם. 

במשך שנים תחזק מחנה הציונות הדתית מיתוסים בנוגע לאנשי מרכז שמאל מחד, ובנוגע לחרדים מאידך. ואז הגיע השבעה באוקטובר.בפרק הקרוב נעמיק במיתוסים החברתיים שהתנפצו על קרקע המציאות בחודשי המלחמה, ונשאל האם ההתפכחות מהם תוביל לשינוי טקטוני בפוליטיקה הישראלית.

המחלוקת על לימודי הליבה בחברה החרדית היא לא רק סוגיה פוליטית עכשווית, היא בעצם דרמה היסטורית בת שלוש מערכות, מלאת סתירות, גוונים ותהפוכות. בפרק הקרוב נצלול אל היחס המורכב להשכלה כללית במסורת היהודית, נתחקה אחר שורשי הרתיעה החרדית מלימודי ליבה, ונשאל האם יש דרך להכריע בין יצר ההישרדות החרדי לציוני. 

על שלוש אידיאולוגיות עומדת ההישרדות הכלכלית של חברת הלומדים: הסוציאליזם הבן-גוריוני, הקפיטליזם האמריקאי והאינטלקטואליזם החרדי. האידיאולוגיות הללו, שנפגשו על אדמת ארץ ישראל, אפשרו את ההצלחה המסחררת של פרויקט שנדמה כבלתי אפשרי. אך האם החרדים עומדים להפוך לקורבנות של ההצלחה של עצמם?בפרק הקרוב נעמיק בנסיבות הייחודיות שהובילו לשגשוג של חברת הלומדים, ננתח את העתיד הדמוגרפי והכלכלי שלה, ונבחן מדוע ההצלחה הזו עלולה לסכן את החברה החרדית ואת הפרויקט הציוני כולו. 

שתי מהפכות גדולות, שהתרחשו בחברה החרדית בזמנים ובמקומות שונים, התחברו זו לזו על אדמת ארץ ישראל והולידו את ״המודל המוזר״ – שמאפשר לחרדים להיות תלויים כלכלית באותה החברה שהם מבקשים להתבדל ממנה. בפרק הקרוב נחזור לרעיונות ולהתפתחויות ההיסטוריות שהולידו את הקשר הפרדוקסלי בין החרדיות לציונות, ונשאל האם הוא ישרוד את השינויים הדמוגרפיים המתחוללים כעת.

מהו הספר של ״עם הספר״? השאלה הזו, שהתשובה עליה נדמת לנו כמעט מובנת מאליה, עוררה פולמוס רעיוני סוער בין החרדים לחילונים בימיה הראשונים של המדינה, כזה שמוסיף לחיות ולהשתנות עד ימינו.בפרק הקרוב נשרטט קווים לדמותו של הקרב האינטלקטואלי בין הציונות לחרדיות, ונשאל מה קרה כשהחלוצים הגיעו לארץ ישראל כדי לברוח מהגלותיות – ופגשו שם את הגלותיות בכבודה ובעצמה.

כיצד הפכה אדמה אחת למגנט לגרסאות הכי רדיקליות של היהדות? מדוע דווקא החרדים שסברו ש״חדש אסור מן התורה״ מצאו את עצמם חיים לצד החלוצים שחשבו ש״כל עבר קובר את ההווה״?בפרק הקרוב נחזור אל רגעי ההולדת של השבר הציוני-חרדי, ונעמיק בשורשים הרעיוניים שעומדים בבסיס ההתנגשות החזיתית שאנחנו חווים כעת.

רעידת האדמה של השבעה באוקטובר טשטשה חלק מקווי השבר שקרעו את החברה הישראלית במשך עשורים, ושרטטה קווי שבר חדשים, עמוקים ומהותיים לא פחות מאלה שקדמו להם. במיני־עונה החדשה של ההסכת נצלול אל קו השבר המרכזי שניצב בפנינו: השבר הציוני-חרדי, שנטען במלחמה במשמעות הרת גורל.בפרק הראשון בעונת ״חרדים״ נחזור לפרשנות המכוננת של הרמב״ם בכדי לבחון את האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה, ונשאל האם אפשר להקשיב רדיקלית גם כשמדובר בסוגייה כל כך גורלית וטעונה.

אחרי תשעה ירחי מריבה שבהם נאבקנו על השאלה "מי אנחנו", אנחנו מתבוננים בה מחדש בעיצומה של הלחימה. כיצד המלחמה שינתה את התשובה שאנחנו מעניקים לשאלה הזו? ואיך כל זה קשור לדילמה העתיקה שעמה מתמודד התמנון האיראני?בפרק האחרון לעונה נתבונן בהיבטים הרגשיים והפוליטיים של ההיברידיות הישראלית, ונעמיק בקשר שבין הקיטוב הפוליטי לבין המלחמה, שמתבטא גם בקשרים הרעיוניים שבין שתי העונות האחרונות של ההסכת.