כל תכני עושים היסטוריה

אתם היפראקטיבים? אימפולסיבים? מתקשים לעמוד בזמנים? או אולי חולמים בהקיץ? אולי אתם נמצאים על הסקאלה של הפרעות הקשב.אבל רגע, יש בכלל דבר כזה?מצידו האחד של המתרס ישנם חוקרים הטוענים שמדובר בהפרעה שניתן לראות בסריקות מוחיות וניתן לטפל בהבאמצעות תרופות מתאימות. מצידו השני, מיעוט הטוען בתוקף שאין המדובר בהפרעה כלל ואין מספיק עדויות לטעון שיש בסיס פזיולוגי להפרעה או ליעילות התרופות ושהבעיה היא בכלל לא בעיה, אלא בעיה במערכת החינוך. אורחת: ד"ר שרון ליפשיץ אשוויגה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה.תודה מיוחדת: שירלי הרשקו, כותבת הספר "אנשי הקשב" שתרם להכנת הפרק.

נדמה שכיום אין ארגון, מנכ"ל, או מנהל מערכות מידע שלא עמד על היתרונות הרבים שגלומים במעבר לענן. ועדיין, ישנם לא מעט ארגונים ומנהלים שמתמהמהים, או חוששים לעשות את המעבר. הם חוששים מבעיות אבטחת מידע, מאובדן שליטה על ההוצאות, וגם...מהמעבר עצמו. מצד שני היתרונות ברורים - הגמישות, היכולת לצמוח במהירות, רמת השירות הגבוהה והעובדה שכולם כבר עוברים לענן. בפרק הזה, טובי כוכב, שותף וה CTO של הייעוץ ב Deloitte ישראל, ושחר ברכה, שותף ומנהל תחום הענן ב Deloitte ישראל, בשיחה מרתקת על טרנספורמציה דיגיטלית, טכנולוגיות משבשות ועל פרויקט 'נימבוס' שצפוי להוביל להגירה מסיבית של ארגונים לענן.

אנדרו, נולד בברוקלין והתחנך בקהילה דתית-חרדית, מגיל קטן עבר לא מעט מהמורות בדרך לחוף המבטחים. חזרה בשאלה, יציאה מהארון ויחסים מורכבים עם המשפחה הם רק חלק מהמסע המורכב והמרתק שלו. כיום הוא מתגורר בישראל ועובד בארגון מסע כמנהל קהילת הבוגרים וחש חופשי מתמיד.

כשנכנסו המחשבים האישיים למשרדים לפני ארבעים שנה, הם חוללו מהפכה דרמטית בעולם העסקים והעלו את הפרודוקטיביות של ארגונים בסדרי גודל: דמיינו איך יכולים כלים כגון chatGPT להשפיע על הפרודקטיביות של ארגונים כאלה - ואיך השפעה כזו עשויה להתגלגל גם אלינו, הצרכנים, בדמות אינספור שירותים ומוצרים טובים יותר, יעילים יותר וזולים יותר. אז הפעם הבאתי לאולפן אל ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח בקבוצת תשתיות ה-AI עבור אופיס 365 במיקרוסופט ישראל, ומי שבעבר הוביל את קבוצת הפיתוח שהייתה האחראית על פיתוחה של קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט. שוחחתי עם ערן על-שילוב של בינה מלאכותית בארגוניםמה למדה מיקרוסופט מכשלונה של קורטונה ושאר העוזרות הקוליותהאם כדאי לתת לבינה המלאכותית ללמוד גם את הצדדים האפלים של האנושות?מתי נגיע לבינה על-אנושית, וכיצד יכולים להיראות החיים לצד ישות מלאכותית שכזו?האזנה נעימה,רן

איך מקבלים החלטות בתנאי אי ודאות? מה הקשר בין פילוסופיה וחינוך? היום, בפרק האחרון של העונה הראשונה, דן מארח את פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, לשיחה על אתיקה של קבלת החלטות, על האתגרים של מערכת החינוך אל מול דרכי הלמידה המשתנות של הדור הצעיר ועל הזיקה המהותית בין פילוספיה וחינוך.

הנה עובדה שאולי תפתיע אתכם: קבוצת הנכים הגדולה ביותר במדינת ישראל היא נכים על רקע נפשי. אחרי שמפנימים את העובדה הזו, לא מפליא לגלות כי המערך רחב היריעה של עמותת אנוש כולל יותר מ-2,000 מתנדבים ועובדים שמסייעים ליותר מ-15,000 מתמודדי נפש.ד"ר הלה הדס, מנכ"לית העמותה מספרת על האתגר העצום באפיון הצרכים והתהליכים של הארגון, שרוב עובדיו הם אנשי טיפול ורוח ולא טכנולוגיה, ועל הטמעת המערכת הנכונה.עצת הזהב המפתיעה שלה: "לא להתפשר גם אם העלות גבוהה, מאחר שהדבר יביא בסופו של דבר לחסכון וגם ילמד טוב יותר על איכות העבודה המקצועית וישפר את התהליכים המקצועיים".וגם: כיצד מגייסים את המשקיעים להאמין שפתרון טכנולוגי הוא הכרחי לקידום מטרות העמותה?

צילום לא מהעולם הזה: התמונה עוצרת הנשימה של צוות אפולו 8 בחלל השאירה את חותמה על ההיסטוריה כולה ושינתה את הצורה בה אנחנו מסתכלים על העולם.אורח: מהנדס החלל יואב לנדסמןלחץ כאן לצפייה בתמונה

רוב רגעי ההשראה שלנו הם רגעים קצרים ובודדים. אנחנו הוגים רעיון גדול אבל מהר מאוד מוותרים בטענה ש"אנחנו לא איינשטיין וגם לא הרמב"ם". אבל מה אם אגיד לכם שגם שניהם התחילו בקטן? בפרק הזה מתארח אפי פרידמן, מרצה לממשקים שבין מדע והלכה ומסביר כיצד ניתן לחבר את רגעי ההשראה אל תוך חיי העשייה שלנו.קישור הרשמה למלגה: https://nefeshyehudi.co.il/

All physical processes involve risk - sometimes very big risk. Dr. Janaka Ruwanpura from the University of Calgary joins us to look at where cyber risks fit into the big picture of risk at industrial organizations, and at roles and responsibilities for managing risk throughout an organization.

חם, חם מאוד. בגל החום האחרון באירופה, עשרות אנשים מתו ביוון, בספרד, בפורטוגל. אז מהי מכת חום קלאסית, ומהי מכת חום במאמץ? למי הן מסוכנות, ואיך אפשר להתגונן מפניהן?ננסה לענות על אלו בעזרתו של פרופ' יובל חלד — פיזיולוג של המאמץ, לשעבר הפיזיולוג הצבאי הראשי.