כל תכני עושים היסטוריה

יכול להיות שאפשר להימנע מהמוות? האדם הראשון שסירב למות היווה את ההשראה ליצירה הגדולה ביותר של מסופוטמיה – ואת אחת מהאבני היסוד של ספרות העולם.

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.האזנה נעימה,רן

בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.

״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?

מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית בן דור

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום?איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי?על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ.

אחרי שיותר מדי פעמים דיברתי על אבולוציה בלי להסביר מה זה אומר בעצם, אולי עדיף להתחיל מההתחלה. כי אבולוציה - בניגוד לדעה הרווחת - היא לא סתם שורה של קופים. פרק ראשון בסדרה על אבולוציה (או בשם החיבה: לוצי), ובו: איך פתגם סלאבי על ביצים הפך לאימרה סינית על חב"ד, ואיך זה קשור לחיים בכדור הארץ.

How did they get in? How did we find them when they got in? What can we do in future to clean up the mess faster? Chris Sistrunk reflects on a decades' industrial cyber incident response experience at Mandiant (Google).

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'?האזנה נעימה, יותם.