כל תכני עושים היסטוריה

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה עם תרבות מצרים מכאן, ולמאבקים הפנימיים בין ממלכת ישראל ויהודה משם. הסיפור הינו בעל ניחוח של סיפור עתיק, אך מצד שני התנ"ך מתעלם לחלוטין כמעט מכל הנובלה הארוכה הזו ולא מכיר, או לא מזכיר אותה בכלל. למה?הפעם אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר בשביל לעשות סדר: מה היה הבסיס לסיפור? למה הוא חובר? מתי? האם מחזור סיפורי יוסף משקף אירועים שקרו במציאות? אפשר בכלל לדעת זאת? ולמה, עד היום, יוסף הצדיק ממשיך לרתק אותנו?האזנה נעימה,יותם

אחת המחלוקות הקבועות שצצה לא מעט, היא שאלת הנשים בצבא- מצד אחד הנשים משתלבות ביותר ויותר תפקידים בצבא ומצד שני יש מי שחוזר ומערער על עצם החיבור הזה. צה"ל הראה חלוציות מסקרנת בתחום הזה של שילוב הנשים, ובפרט הנשים הלוחמות. מדוע? על כל זאת ועוד בפרק זה בו מתארחת ד"ר ענת שטרן, חברת סגל הוראה במחלקה להיסטוריה באונ' הפתוחה והיסטוריונית צבאית.תודה לד"ר עדי שרצר- דרוקמן, היועץ האקדמי של הפודקאסט.האזנה נעימה!

מה ההבדל בין מנועי חיפוש לקסיקליים למנועים סמנטיים? כיצד מצליחים מנועי החיפוש הסמנטיים להבין מה באמת אנחנו מחפשים? איך הם פותרים בעיות של שגיאות כתיב ומשמעויות מרובות? ולמי בדיוק ייבנו מנועי החיפוש של העתיד - לאדם או למכונה?זהו הפרק השני (מתוך שניים) על מנועי חיפוש, עם עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים סמנטיים. דיברנו על אמבדינגס, על ההבדל בין אימון לבין Inference, על כיצד עובד אלגוריתם Learning to Rank, על מנוע החיפוש Vespa, על איך מתבצע חיפוש בדאטה ארגוני, על למה לפעמים עדיף חיפוש בלי אף תוצאה, על האם כדאי לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מחפשים בגוגל, ועל האופן שבו מודלי שפה גדולים משתמשים היום במנועי חיפוש בעצמם, ועושים זאת במקומנו.האזנה נעימה,בועז לביא

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.

והפעם, פרק על רשת הסופרים רמי לוי שיווק השקמה! איך הגיעו חלקי חילוף למחלקת העופות? למה המלפפונים נראים כאילו אין להם כוח לחיות? ולאיזו רכבת הרים רגשית נקלעו אור ועמרי הפעם?

עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.

האם המהלכים הכלכליים של הנשיא ביידן עובדים עבור הציבור האמריקאי? ולמה צריך היה להכניס קצת "כייף" לתוך התוכניות שלו ולא להסתפק בהמרצת המשק והעובדים? איחוד של אורי פסובסקי וטל שניידר (לשעבר ׳המדריך לטראמפיסט) בפודקאסט ׳עושים פוליטיקה׳.

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.קישורים:הפרק של מלקולם גלדוולhttps://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-storyקווין רוס כותב על חברת אנת'רופיקhttps://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

הילד שכל ילד מכיר, זה שטיפס על העץ - מה הסיפור שלו? מאיפה הוא הגיע? האם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, ולמה הטמבל הזה חשב שימצא על העץ אפרוחים? תולדותיו הבינלאומיות במידה מפתיעה של יונתן, כולל ביצועים מקוריים של גירסאות שעוד לא שמעתם.

אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום? אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון - דהיינו, שהציבור עדיין לא סומך על רכבים אוטונומיים מכיוון שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה או בטיחותית מספיק - תרשו לי להפתיע אתכם. הבעיה שבה נתמקד בפרק הנוכחי היא לא בעיה של חוסר-אמון, אלא דווקא בעיה של עודף אמון. בסוף הפרק: פינה מיוחדת שבה יצאתי לאתר ניסויים סודי של אלביט מערכות כדי לראות כלי רכב רובוטי אוטונומי שמפתחת החברה, כמו גם להקות של רחפים אוטונומיים - שיחד יחוללו מהפכה בשדה הקרב העתידי. האזנה נעימה! רן