כל תכני עושים היסטוריה

תדהר היא קבוצת נדל"ן בינלאומית דינמית היוזמת, מקימה ומשווקת פרויקטים למגורים, למסחר ותעשייה בארץ ובעולם, ובנוסף נחשבת לחברת עבודות גמר ומעטפת. איך חברה כזו, שאחראית על תחומים רבים כל כך מהרעיון, דרך הביצוע ועד ניהול הלקוחות, יכולה להתנהל בצורה יעילה יותר? הפעם, פאני דוד, מנהלת מערכות מידע של קבוצת תדהר מסבירה על אתגר האינטגרציה: איך גורמים למערכות של שתי ספקיות לתקשר בניהן? איך יוצרים מערכת אחת הוליסטית שמייצרת קשר בין המערכות העסקיות השונות? ואיך רותמים את ההנהלה, העובדים והארגון בעבודה על מערכת חדשה?

חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.האזנה נעימה,בועז לביאהספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822לשרוכים שעליהם המליצה רינה: https://he.aliexpress.com/item/4000189870865.html?spm=a2g0o.order_list.order_list_main.4.21ef586aZe5QpT&gatewayAdapt=glo2isr

אם, כמו שתמיד סיפרו לנו, אסטרואיד ענק הרג את כל הדינוזאורים - איך זה שהוא לא הרג את היונקים? ומה בעצם הפריע לדינוזאורים בצד השני של כדור הארץ? הסיפור המרגיע והשלו על היום האחרון של הדינוזאורים בכדור הארץ.

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.קישורים:התמונה של אדיסוןhttps://bit.ly/3TDSkWgסרטון: פליקס החתול והנורה החשמליתhttps://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

אין מקום שיש בו יותר אתגרים וקושי לתת רפואה באיכות טובה ובזמינות גבוהה, מאשר בספר, תוצאה של מרחקים גיאוגרפיים מנקודות יישוב גדולות, וזמינות נמוכה של כוח אדם מיומן. ד"ר אסי סיקורל, רופא כפר ומנהל יחידת החדשנות במחוז דרום בשירותי בריאות כללית מספר על הנגשת מערכת הבריאות לפריפריות, ואיך מקיימים בתוך המדבר חדשנות (בעיקר תפישתית) הנטועה בחיבור למקום ולקהילה. 

איך קרה שאיש עם מוגבלות שכלית נכלא, נשפט, הורשע והוצא להורג בגין פשע שלא ביצע?

פרק הלייב השני שלנו מול קהל חי בצוותא! והפעם- מקס ברנר

AI is coming and industrial security is an issue. Join us as Leo Simonovich VP at Siemens Energy joins us to look at both in the context of the energy transition - burning fewer fuels to achieve the same industrial process goals.

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.האזנה נעימה,יותם