כל תכני עושים היסטוריה

אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני - ואולי אפילוקודם לכן - הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושתהרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופןשבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירותשהשפיעו על הפעילות הכלכלית של העיר כולה.

בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם. סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

הקונסול הראשון של ארה״ב בארץ כיהן במשך שמונה ימים, הודח לאחר שהתברר שהוא משיחי ועמד למשפט בחשד שהיה… משוגע.

במה מאכילים את האריות? איזה חיות מטפסות על עצים? והאם גן חיות יכול להיות שמאלני?

האם לשים נודניק בבוקר? מה לאכול הפעם? האם לסדר קודם כל את פינת האוכל ואז את הסלון או ההפך?  האדם הממוצע מקבל 35,000 החלטות ביממה. איך זה משפיע עלינו או במילים אחרות איך לעזאזל מקבלים החלטות? בפרק הזה מתארח אלעד מיכאלביץ'-סוקר, פסיכולוג חברתי, מאמן אישי ודוקטורנט לפסיכולוגיה לשיחה על קבלת החלטות. למה זה כל כך קשה לקבל החלטות? האם יש דבר כזה החלטה טובה? ואיך אפשר לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו?

In this episode, Dr. Papadantonakis from Winship Cancer Institute of Emory University, Atlanta, US, and Dr. Mittelman, chairman of the MDS Foundation scientific board, discuss the range of treatment options for patients with MDS. 

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?קישורים:מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאהכמה מים צורכת בינה מלאכותיתהבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדברמשבר האנרגיה והמים באמריקה הלטיניתאירלנד וחוות שרתים

מי זה סופרסטאר? למה צריך עוד עצים? ואיפה הפלאפל הכי טוב באזור?

ד"ר לאוניד קאופמן גדל בברית המועצות, עלה לישראל וגידל את דור השחיינים האולימפיים בארץ. הוא מספר למה עלה ארצה למרות שלא סבל בברית המועצות, על המורכבות בהסתגלות בארץ ועל הדרך בה פילס את דרכו המקצועית כאחד המאמנים המשפיעים ביותר בישראל בתחום השחייה. בנוסף, הוא מסביר באיזה גיל צריך להתחיל לשחות ומה הוא צריך לעשות כדי לגדול להיות שחיין מקצועי.