כל תכני עושים היסטוריה

למה בשעה יש דווקא 60 דקות, ובדקה - 60 שניות? למה לא 100, או 42? זאת שאלה שקל מאוד למצוא לה תשובות - אבל אלה לא תשובות טובות מספיק. אין ברירה, צריך לברר עניינים בנוגע לבבלים, ליוונים ולדרכים שונות לחלק מעגלים.

בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות. גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.האזנה נעימה,רן

מיכאל דביר נדרש לכוחות נפש וגוף יוצאי דופן, כדי להינצל, אחרי שמטוס הפנטום שלו, הופל ביום ב 9 באוקטובר 1973- בעיצומה של מלחמת יוה"כ. המסע בדיונות בסיני יחד עם הנווט שבתאי בן שוע עד שחולצו כנגד כל הסיכויים, לא מרפה מאז ואפילו ניכר בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר 2023.

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. האזנה נעימה,יותם

האם חלמתם לשחות, לצלול או אפילו רק להיכנס למים ולא הצלחתם להשתחרר מהפחד? הפעם אורי סלע מארח את קרן סלע, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות לגוף ונפש, בשיח על פחד מים וההתמודדות עימו. מסתבר שלא מעט אנשים שמנסים לעשות את הצעד, רוכשים קורס על התמודדות עם פחד מים ולא מגיעים. אז אילו כלים יש להתמודדות מפחד המים? איך ניתן להימנע מהעברת הטראומות לילדים שלנו? מה זה "טאפינג" ואיך בליעת רוק יכולה לעזור לנו?

לאן נעלמים הכפכפים? איזה עונש מחלקים למתפרעים? והאם מדובר בחזית של המאפיה?

איך אירוע אחד בהיסטוריה שינה את המציאות ואת העולם לעד, למה זה קרה וקורה כל הזמן, ומה הקשר בין דינוזאור וכנפיים של פרפר?

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל

בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.קישורים:סרטון: פרויקט וינונהסרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנותהמרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסיןארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן