כל תכני עושים היסטוריה

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם, אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס.היום כולם יודעים ש"דאטה זה מאוד חשוב". אבל למה בעצם? הרי עודף דאטה זו מפלצת שלא יודעת שובע, וגם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. "לפעמים אנחנו שוכחים שהדאטה הוא הסוסים של עגלת ה-AI" אומר אודי שויקי. אז איך הכל קשור לניהול דאטה ולהיפר-פרסונליזציה ברמה הגבוהה ביותר? למה חשוב לצמצם את הפער האדיר ולקרב בין הביזנס ל-IT? איך כל זה קשור לאומץ הלב של ה-CTO? ולמה אסטרטגיית הדאטה שלכם צריכה להיות קודם כל פילוסופית ורק אחר כך – טכנולוגית?אודי ממליץ: לקרוא את הספר Principals של המשקיע האמריקאי ריי דאליו (Ray Dalio) וגם את המחקר המעולה שלו Why Nations Succeed or Fail, ולהכיר לעומק את חברת Yamaha – שמסוגלת לייצר חלילית מושלמת לצד מנוע לאופנוע בנפח 1500 סמ"ק. "ובהכל הם פיינשמקרים".אפשר להאזין לאודי גם בפודקאסט People before Code.

ב- 21 בספטמבר 1971, ביוסטון טקסס, נולד ילד שישנה את מדע הרפואה ביותר מאופן אחד. דיויד פיליפ ווטר, ילד חייכן ומבריק, הוא ילד הבועה הראשון. המחלה הגנטית הנדירה ממנה סבל, SCID, היא נושא שני הפרקים הבאים של עושים רפואה.מופיעים בפרק: פרופסור רז סומך (אימונולוג ילדים), ודוקטור מיכל טנצר (פסיכוליגית קלינית).

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

חטפתם פעם טריפ מאכילת לחם? הטסתם פעם מטוס כשאתם שיכורים? מה עם מלחמה? ניהלתם פעם מלחמה מסטולים? הנה כמה מסיפורי הטריפים המוזרים בהיסטוריה

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה? האזנה נעימה,יותם

שתי נשים יצאו מניו יורק בשנת 1889, אחת בספינה ואחת ברכבת, אחת מזרחה ואחת מערבה. המטרה של האחת היתה להקיף את העולם, ולנצח את פיליאס פוג, לו זה לקח, כידוע, 80 יום. המטרה של השניה היתה להקיף את העולם בכיוון ההפוך, ולנצח את הראשונה. סיפור אמיתי על מירוץ מסביב לעולם, שפרק אחד לא יספיק בשבילו.

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?קישורים:מחקר: חנפנות בקרב בוטיםhttps://arxiv.org/pdf/2310.13548מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!https://www.wired.com/1997/12/es-attentionכלכלת תשומת לבhttps://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.htmlספר: Stand out of our lighthttps://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים...חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה. האזנה נעימה,רן

יצחק (צוקי) פיינגרש סוחב איתו קבוע את הזיכרונות הקשים של מלחמת יום הכיפורים. האזעקות ב 7 באוקטובר 2023 החזירו אותו לאוקטובר  1973 לדיונות בקרבת תעלת סואץ. אלא שהפעם נוספה גם הדאגה לתום הבן שלו שגויס מיד למילואים ליחידת הניוד שבה הוא משרת. ובעת שהוא בעזה, אישתו ושני ילדיהם מפונים מביתם בקיבוץ מעיין ברוך ששוכן מרחק נגיעה מהגבול ושספג מטחים שירו החיזבאללה.

עליית הבינה המלאכותית מעוררת שאלות עצומות, מלהיבות וגם מפחידות: על עתיד העבודה, האנושות וכדור הארץ. אבל למה שלא פשוט נשכח מכל זה, ניקח מודל שפה גדול (או קטן) ונחבר אותו איכשהו לעציץ? או לכיור? או לפח זבל? או לאסלה? בפרק הזה מתארח שוב רן בר-זיק, האיש שממוטט את כל החומות שבין האדם למכונה. המתקנים המופרכים שהוא בונה בבית שלו, להנאת (או לאימת) בני משפחתו, כבר הפכו לשם דבר ברשתות החברתיות, אך אלו לא רק אנקדוטות. בר זיק משתמש ב-רספברי פיי ובמיקרו-בקרים, מתנסה עם סנסורים ומאמן רשתות נוירונים, ומפיח חיים בבאזזוורד החדשה: AIoT. הבינה המלאכותית של הדברים. לטענתו – כל אחד ואחת יכולים גם הם לעשות את זה. אם אתם מפתחים בעיסוקכם, הערך המוסף יהיה גדול במיוחד. ואולי גם תוכלו לשוחח סוף סוף עם סל הכביסה.האזנה נעימה,בועז לביאלינקים:לפרק הקודם עם בר-זיק בנושא - מכונת המשאלות הקטנה:https://www.osimhistoria.com/software/ep97-raspberry-pieלהרחבה עדכנית של בר-זיק על התחום, באתר שלו:https://internet-israel.com/?p=11323