כל תכני עושים היסטוריה

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.האזנה נעימה,יותם

אנחנו נעשה הכל בשבילם אבל לפעמים אנחנו לא יכולים לסבול אותם. הם אלו שהכי מצחיקים אותנו, אבל גם אלו שיכולים לעצבן אותנו מהר יותר מכולם. האחים והאחיות שלנו- אלו איתם אנו חולקים את מערכת היחסים הארוכה ביותר בחיינו. מערכת יחסים סבוכה ומסועפת הכוללת תחרות על תשומת לב ומשאבים. מערכת יחסים בה לומדים לבצע משא ומתן, לריב, להשלים, לשנוא ולאהוב. בפרק הזה ד"ר אבידן מילבסקי, חוקר יחסי אחים במחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל, מסביר כיצד סדר הילודה, המגדר, פער הגילאים, כמות האחים משפיעים על ההתפתחות שלנו? באיזה אופן מערכת יחסים מיטיבה עם אחינו יכולה להועיל לנו? והאם באמת יש תכונות אופי בולטות לאחים בכורים, אמצעיים וצעירים?

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.

מה הסוד לעור זוהר ובריא? איך בונים שגרת טיפוח מנצחת שעובדת 24/7? ומה ההבדל בין טיפוח יום ולילה?בפרק זה של "סודות של קוסמטיקאיות", מירה ברטפלד ואפרת וכטל חושפות את כל הסודות המקצועיים שיהפכו את הטיפוח שלכן למדע מדויק! בפרק נגלה מה השלבים החיוניים בשגרת טיפוח אולטימטיבית, נלמד איך להתאים את המוצרים הנכונים בדיוק לעור שלכן, ונבין סוף סוף מה ההבדל בין תכשירי קוסמטיקה מקצועית לתכשירים גנריים שניתן למצוא ברשתות הקמעונאות והפארמים. בין אם אתן בנות 25 או 45, עם עור יבש או שמנוני - הפרק הזה ישנה את הדרך שבה אתן מטפלות בעור שלכן.

הוא רצה להיות השליט, להיות בעל הבית, להקים לעצמו מדינה משלו, אבל כל מה שוויליאם ווקר עשה זה רק בלאגן. אה, כן: הוא גם איחד את מדינות מרכז אמריקה - נגדו.

לחץ הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל כמה מאיתנו באמת יודעים איך להתמודד איתו? תום פלד, מאמן נשימה ומדריך צלילה חופשית, מסביר מה ניתן לעשות כדי להתכונן לאירוע חשוב ומהן ההשפעות השונות על אירועים אלו על הגוף והמנטליות.

שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?קישורים:הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאסhttps://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1מחקר: ארבעה פערי אחריותhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

החלטנו להביא בשידור חוזר כמה מהפרקים שאהבתם במיוחד! והפעם, יפית מנטין, סמנכ"לית השיווק של נספרסו ישראל.קפה, כמו שמלמדת אותנו יפית מנטין, הוא לא רק המשקה השחור שמעיר אתכם בבוקר. מדובר בחוויה שלמה החל מהרגע שרק חשבתם לקנות מכונה ועד הלגימה האחרונה. אבל כדי לדעת להתאים לך את כוס הקפה המושלמת, צריך להכיר אותך, וכשמדובר בלקוח חדש המשימה לא פשוטה בכלל.איך בונים את הקשר עם לקוחות חדשים? איך מוצאים את האיזון בין הרצון לתקשר עם הלקוח אבל לא להציק לו יותר מדי? ומה אומר עליי שרוול הקפה שבחרתי להזמין?

בפרק זה מארח שלמה רז את שלום קיטל דמות מפתח בתקשורת הישראלית במשך שנים רבות. שהיה גם יועץ של ראשי מפלגת העבודה אהוד ברק ושלי יחימוביץ'.האם התקשורת הישראלית הרימה ידיים מול המציאות החברתית והפוליטית הכאואית שבה שרויה ישראל. האם יש לתקשורת כלים ורצון להתמודד עם ספינים, מניפולציות ורשתות חברתיות או שהיא תורמת להם.

הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד נאסא אמריקאי, שספק אם היה קיים. האזנה נעימה!