כל תכני עושים היסטוריה

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי.מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"?בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז"האזנה נעימה,יותם.

שחף שניר, מנהל חדשנות ויזמות פנים ארגונית בכללית החדשנות בעולם הבריאות היא הרבה יותר מסתם טכנולוגיה - היא דרך חשיבה ופעולה.שחף שניר, מומחה בניהול חדשנות בארגונים, חושף כיצד ארגון בריאות ענק מטמיע חדשנות בכל רבדיו. הוא מתאר את האתגרים בהטמעת חדשנות בסביבה שמרנית, את הצורך באיזון בין יעילות לחדשנות, ואת חשיבות הגמישות בזמני משבר.

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?האזנה נעימה,בועז לביא

בירת ההייטק המקורית של ישראל היא לא הרצליה פיתוח או רמת החייל. זוהי פתח תקווה! איך קרה שכל ספקיות האינטרנט של שנות התשעים ישבו דווקא שם? למה כבל האינטרנט התת ימי MED-1 הגיע דווקא אליה? מדוע היא מחזיקת שיא העולם בתקיפות סייבר לראש? ואיך ייתכן שפסטיבל האוכל הכשר של פתח תקווה, לא קיבל תעודת כשרות?בפרק המיוחד הזה, שבו אני נפרד מן הפודקאסט "עושים תוכנה" כמגיש, אחרי שלוש שנים, ומעביר את שרביט ההגשה הלאה, אירחתי את הכוכב הבלתי מעורער של כס האורחים – רן בר-זיק – לשיחה פרועה על ההקשרים הטכנולוגיים המפתיעים של פתח תקווה, ועל שלל עובדות מדהימות וסיפורי אימה, שנולדו בעיר הזו. בר-זיק הוא פתח-תקוואי מסור, ויש לו ידע בלתי נדלה, על פיתוח תוכנה, על האינטרנט, וגם על פתח-תקווה. האם ידעתם, למשל, שבר-זיק הוא אביר מפתחות של איגוד האינטרנט הישראלי? שמשרדיו נמצאים כמובן… בפתח-תקווה?האזנה נעימה,בועז לביא

Prof. Nicolaus Kröger from Hamburg and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv, in a stimulating conversation on the various therapeutic modalities, including hematopoietic transplantation, in patients with higher-risk MDS.

מלחמת העולם השנייה הותירה כמות עצומה של נפגעי נפש ומצב בו הצורך בטיפול עלה על ההיצע. בנסיון למצוא פתרון נולדה האנליזה הקבוצתית- גישת טיפול ייחודית שהמשלבת פסיכואנליזה ודינמיקה קבוצתית. איך מתבצעת אנליזה קבוצתית? במה היא שונה מטיפול פרטי? למי היא מתאימה? ומה היתרונות שלה? אורחת בפרק: יעל שחר, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות, קנדידטית במכון הישראלי לאנליזה קבוצתית.

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.

יום אחד נמצאה באמצע הים ספינה ששטה בלי מלחים ובלי צוות, אבל עם מטען שלם.

אם סופרים את כל האנשים, הדגים, הפרות, הזבובים וכל היתר - אז מה יש יותר בעולם, רגליים או עיניים?

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?קישורים:דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdfRIZZ AIhttps://rizzai.aiהסיפור על בריאן והחברה שלוhttps://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.htmlהתחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתהhttps://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715הסיפור על התאבדותו של סואולhttps://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html