כל תכני עושים היסטוריה

רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר למה אנשים מאמינים בתיאוריות שכאלה? למה כל כך קשה להפריך אותן? למה בכלל אנשים מאמצים בתוקף רעיונות ללא הוכחות או מגבשים דעות נחרצות על נושאים בהם הם לא מבינים?

הפרעת קשב היא אחת הבעיות המאתגרות מולן מתמודדת הרפואה המודרנית: הפרעה שאי אפשר לאבחן אותה בבדיקת דם או צילום, ושהגורמים לה אינם מובנים במלואם. אבל האתגר האבחנתי הוא רק חלק מהסיבה שבגללה כל כך הרבה מבוגרים מסתובבים בינינו עם הפרעת קשב לא מאובחנת. כדי להגיע למצב שבו רופא או מורה יכולים להצביע על ילד בעייתי לומר - 'יש לו (או לה) הפרעת קשב' - היה צריך להתחולל שינוי עמוק: בפסיכיאטריה, ובחברה המערבית כולה. אורחים בפרק: אבי גרייניק ("ילדים סורגים לאלוהים"), ד"ר ארז ארמרניק. האזנה נעימה,רן

בחלקה השני של השיחה, מעמיקים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo, בקשר שבין דאטה ובינה מלאכותית. השניים עונים על השאלה מדוע דמוקרטיזציה של הדאטה פועלת לטובת הארגון כולו - וכיצד היעדרה פוגעת במטרות הארגון? בנוסף, השניים טוענים שהדור הנוכחי של הבינה המלאכותית יכול לסייע הרבה יותר ממה שאולי חשבתם בטיוב דאטה ובקבלת תובנות ממנו. לדבריהם, חברות רבות לא מבינות עדיין עד כמה עולם הבינה המלאכותית משתנה – והשינוי הזה פועל לטובתן. ואחרי כל שלל הדוגמאות, מגיעות שתי שאלות המפתח הגדולות: מאיפה בכלל מתחילים את השינוי ומהי הטעות הכי שכיחה שארגונים עושים כשהם ניגשים ל"אירוע" הזה?

בוקר אחד התעוררו האנשים בעולם וגילו שהשמש כחולה והקיץ נהיה קר. ואף אחד לא ידע למה. עד עכשיו.

עבור היהודים היוונים היו לַשירה ולַשירים תפקידים ייחודיים. פרק זה יוקדש לַתופעה המרתקת של שירים ששרו יהודי יוון בְמַחֲנות אושוויץ, שאליהם נשלחו מרביתם, ולסיפור של קהילות שהעבירו את תרבותן השירית לכל מקום.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – נעמה גליל; עורכת ראשית: בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל

כיצד משתנה הזהות החברתית שלנו בעקבות מלחמה? באיזה אופן השתנתה ההתנהגות החברתית של החברה הישראלית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור? מה תפקידם של המנהיגים בתיווך מציאות מורכבת שכזו? בפרק זה, ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, מסביר מדוע זוכרים דווקא את הניצחון של ששת הימים ולא את החרדה הציבורית שאפיינה את התקופה שלפני פרוץ המלחמה? מהם שלבי החרדה הציבורית? מה קורה כאשר תוצאות המלחמה עולות על כל הציפיות והמדינה משלשת את שטחה? כיצד השתנתה התודעה של החברה הישראלית מתודעת נחיתות לתפיסת עליונות בתוך שישה ימים בלבד וכיצד שינוי תודעתי זה השפיע על זהותה של החברה הישראלית והתנהלותה במלחמת יום כיפור?

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.קישורים:התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנותhttp://bit.ly/4fjZoQpמדריך לבניית איבר-על-שבבhttps://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

הפסקת האש עם החמאס  והעיסקה לשחרור החטופים שהתגבשה במחצית חודש ינואר 2025, חידדה במידה רבה עוד יותר את הצורך לחקור ולבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לשבת הארורה ב 7 באוקטובר ולהשתלשלות האירועים בזירות הקרב השונות מאז.אלוף במיל. יעקב (מנדי) אור עסק רבות  בתחקירים מבצעיים לאורך שירותו הצבאי ובמגוון רחב של מטלות ביקורת בתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה וראש החטיבה לביקורת מערכת הביטחון. בהתבסס על הניסיון העשיר שלו הוא מנתח למה נדרש להקים ועדת חקירה ממלכתית וללא דיחוי.

מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי - הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת ומציע גישה חדשה להתמודדות עם האתגרים.האזנה נעימה, עמית בן דור.

בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד?  אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו השיר הזה.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; קריינות – נעמה גליל