כל תכני ״רשת עושים היסטוריה״

פרס הנובל לכלכלה יוענק השנה לכלכלנים האמריקאים בוב הול ומייקל וודפורד, עבור "הנחת היסודות המיקרו-כלכליים לייצוב מקרו-כלכלי". כדי להבין טוב יותר על מה מדובר, אירחנו את פרופסור ערן ישיב לשיחה מעמיקה על ההיסטוריה הכלכלית של ייצוב השווקים. התחלנו בשפל הגדול של שנת 1929, עברנו למשנתו של ג'ון קיינס ולמדנו מתי היא מועילה ומתי פחות, והמשכנו לתיאוריות עדכניות, המבוססות על מילטון פרידמן ונוספים, המדייקות את ההבנה של מחזורי עסקים ומסייעות לממשלות ולבנקים מרכזיים לעצב מדיניות ייצוב. לקראת סיום הבנו מה חידשו במחקרם חתני הפרס של השנה, ואף נגענו בחזית המחקר כיום, ומה צופן העתיד בתחום.עורכת ראשית: שלי נוימנהל אולפן: עידו שקדטכנאי: אורי דישישיווק: רעות שוקרעורך ומפיק: דביר זילבר

פרופסור פנינית רוסו נצר מארחת את פרופסור יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחווה, על הכרה, צדק, עדות ותיקון. מהאתגרים הייחודיים בזיהוי, תיעוד והוכחה של פשעי מין שבוצעו במהלך מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר ועד פרויקט "ראיה", יחד הן מעמיקות ומתמקדות בהבנת הכאוס כטקטיקת מלחמה שנועדה לטשטש עקבות, במחיר הנפשי הכבד שמשלמים המגיבים והמגיבות הראשונים, ובמהלך המשפטי החדשני שנועד להעביר את נטל ההוכחה מהקורבנות אל ארגון הטרור. בנוסף, הן מנתחות את הקשר שבין הכרה חברתית לריפוי פוסט-טראומטי, ושואלות כיצד חברה יכולה לייצר צדק, תיקון ומשמעות גם לנוכח פגיעה שקשה להוכיח במלואה בכלים המשפטיים המסורתיים.

זוהר לבקוביץ׳ יכול להגיד ליזם שהרעיון שלו בולשיט, ומיד להוסיף שסביר להניח שהוא טועה.  יש לו דעות נחרצות, מחשבה מהירה ולב ענק עם אבטחה צינית כבדה.ב־Spill the SooP הוא פוגש את שלומית פן לשיחה עם הרבה סימני קריאה, הומור חד וחוסר הסכמה שרק מגביר את הסקרנות.מהילד בלינה המשותפת בקיבוץ דפנה, עם אבא שאמר לו לעשות רק מה שהוא אוהב, דרך סייבר וקופירייטינג ועד הקמת אמובי, שנמכרה במאות מיליוני דולרים, וכיסא המשקיע ב״הכרישים״. שם הוא מטפח בשמחה את תדמית ״האשכנזי המניאק״. העיקר שיהיה מנומק.הוא מספר על לייט, שהקים כדי להגן על ילדים ברשת, על העלייה לבמת המחאה בקפלן ועל ההכפשות והמחיר האישי הכבד של החשיפה. השיחה עוברת גם במגרש של הפועל גליל עליון, שהוא נשיאה, ובלב שנשאר בצפון -לאורך הדרך שלו בין עסקים, ערכים ופוליטיקה.למה לדעתו כמעט לא לומדים מכישלון? מתי כדאי לברוח ממה שקשה? למה הוא סומך על אינטואיציה יותר מעל דאטה, ומה בכלל היה קורה ליזמות בלי אגו? ויש גם כלל אחד שעושה סדר ביומן: כלום לא קורה אחרי שש בערב.יצא מרק חריף במיוחד, עם כריש חד, לב גדול והומור שמצליח לקרב גם כשהדעות מתנגשות. לא חייבים להסכים איתו כדי להיות מוקסמים ממנו💚🎙️ Spill the SooP | זוהר לבקוביץ׳ מגישה: שלומית פןאורח: זוהר לבקוביץ'עורכת ראשית: שלי נוימנהל אולפן וטכנאי: עידו שקדשיווק: רעות שוקרעורך הפרק: ליהוא טלמור להרשמה לניוזלטר לקבלת עדכונים לגבי אירועי לייב ופרקים מיוחדים:https://www.osimhistoria.com/subscribe לפייסבוק של רשת עושים היסטוריה:https://www.facebook.com/makinghistorynetwork רוצים לראות טיזרים של הפודקאסטים? כנסו לאינסטגרם: 👇https://www.instagram.com/osimhistoria/ #פודקאסט #פודקאסטישראלי #רשתעושיםהיסטוריה #פודקאסטים #עושיםפסיכולוגיה #מעיןבוימןמשיטה #עושיםהיסטוריה #רןלוי #עושיםטכנולוגיה #יובלדרור #התשובה #דורוןפישלר #עושיםתוכנה #עושיםחשבון #עומרמואב #שירההדסנקר #עושיםתנך #דיפטקישראל

פרק לייב שהוקלט מול קהל. למה דמוקרטיה זה כל כך מסובך? למה הבחירות בישראל לא דומות לבחירות בארצות הברית, ולמה בכל אחת מהן אנשים מצביעים למי שהם לא באמת תומכים בהם? כמו לרבות מהשאלות החשובות בעולם, גם את התשובה הזאת ניתן לקבל באמצעות פיצה.

פרק קרוסאובר מיוחד של דיפטק ישראל ועושים תוכנה! שרון סברייגו ועמית בן דור, מנחה הפודקאסט ״עושים תוכנה״, מארחים את אמיר נווה, מייסד שותף וסמנכ״ל המוצר של חברת Classiq (קלאסיק), שנרכשת על ידי אינטל בעסקת ענק בשווי 2.3 מיליארד דולר, האקזיט הגדול ביותר בתולדות תעשיית המחשוב הקוונטי.מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, אבל עבור מתכנתים רבים הוא עדיין נראה מורכב ולא נגיש.בפרק נתחיל מהבסיס: מה זה בעצם מחשב קוונטי, איך הוא פועל ולמה צריך אותו? נמשיך לסקירה של מצב התעשייה בעולם ובישראל, ונסיים בשאלות המעשיות: מה נדרש ממפתחי תוכנה קלאסיים כדי להשתלב בתעשיית המחשוב הקוונטי, והאם זה בכלל אפשרי?האזנה נעימה!

ביני שוראקי גדל בבית דתי לאומי על גבול החרדלי, למד בישיבה קטנה ארבע שנים בלי לימודי ליבה, ושמר מצוות בעדיקות מוחלטת. ואז משהו נשבר. בפרק הזה הוא מספר על התקופה שבה בבוקר למד שמונה בישיבה ובערב ברח לרקוד ריקודים לטיניים, על המלחמה הפנימית בין התודעה הדתית לגוף שרצה לנוע, ועל המסע שהוביל אותו מישיבה בירושלים דרך הודו, טיילנד ודרום אמריקה, עד שמצא את עצמו מלמד ריקוד ויוגה בכפרים נדחים במקסיקו. סיפורו של מי שלא עזב את אלוהים, אלא מצא אותו מחדש במקום אחר לגמרי.האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

איך מקימים סטארטאפ ביטחוני לגמרי לבד? מה צריך לעשות בשביל לפרוץ לשווקים בינלאומיים? האם לחברות הישראליות יש בכלל סיכוי מול הייצור המאסיבי שמגיע מסין? ואיך הופכים אסון של פגיעת טיל להזדמנות?בפרק הראשון בביתנו החדש ברשת עושים היסטוריה, אירחנו את ישראל (איסי) וסרלאוף, מייסד ומנכ"ל חברת הרחפנים Aero Sentinel, לשיחה מלאה בתובנות על מסעו האישי והמקצועי כיזם דיפנסטק. דיברנו על תחילת דרכו כמייסד יחיד, על העבודה מול גופי הביטחון בארץ והפריצה לשווקים בחו"ל, על ההשתלטות הסינית על ענף הרחפנים, וגם על איך הצליח להמציא מחדש את החברה שלו לאחר פגיעת טיל איראני במפעל שלהם.הפרק בחסות חברת לונשר בע"מ.לונשר עושה את הרכש והייבוא לחברות חומרה ודיפנס-טק בישראל: שולחים רשימה שלמה, ומקבלים מחיר אחד לכל שורה. המחיר כולל השוואת ספקים, ייבוא ומכס - עד למשרד שלכם.

מחשוב קוונטי הוא אחד התחומים המדוברים בעולם הטכנולוגי כיום, אך עבור מתכנתים רבים הוא עדיין נראה מורכב ולא נגיש. הפרק אירחתי את שרון סברייגו, מנחת הפודקאסט "דיפטק ישראל" אצלנו ברשת עושים היסטוריה, ואת אמיר נוה, CPO ב-Classiq וממייסדי החברה, לשיחה מעמיקה על יסודות המחשוב הקוונטי.התחלנו מלהבין מה זה בעצם מחשב קוונטי – איך הוא פועל, למה צריך אותו ואילו בעיות הוא יכול לפתור, המשכנו בסקירה של מצב התעשייה בעולם ובארץ, ולבסוף בחנו באופן מעשי: מה נדרש ממפתחי תוכנה קלאסיים כדי להשתלב בתעשיית המחשוב הקוונטי? זה אפשרי בכלל? (ספוילר: כן, בהחלט).

תמיד חלמתם לנבא את העתיד (הקרוב?) תמיד דיברתם עם האל החביב עליכם ורציתם להעביר את המסר לאנושות ולא ידעתם איך? סתם התעניינתם במשרת נביא פנויה ולא ידעתם את מי לשאול? אז הכנו לכם פרק מיוחד בדיוק לשם כך...מה פירוש המילה נביא? מה תפקידו של הנביא? מה זה אומר להיות נביא, בפועל, ביום-יום? התשובה לא פשוטה כל כך כפי שניתן לחשוב. האם תפקידו של הנביא הוא באמת רק לחזות את העתיד? האם התפקיד של הנביא כמתווך זהה גם בשאר העולם הקדום ולא רק בתנ"ך שלנו? לאיזה טווח זמנים הנביאים מנבאים? איך לומדים להיות נביא? האם הנביאים נהגו "לעבוד" כקבוצה או באופן בודד? איך הנביא מקבל את הנבואות בפועל ומה הקשר לעולם החלומות ולתודעה אקסטטית-רוחנית? איך נהגו לנחש את העתיד בעולם העתיק? מי היו המעוננים, חוקרי הכבדים, שואלי החיצים וידעונים אחרים? האם היה אפשר להתפרנס ממקצוע הנבואה בעולם העתיק?בהמשך הפרק נספר גם את סיפור ההתנבאות של שאול המלך כדוגמה להתנבאות אקסטטית (בעירום!), ומה לגבי תפקיד הייעוץ המלכותי שתפסו במהלך ההיסטוריה אנשי הנבואה? אילו עוד סוגי נבואה ונביאים היו במזרח הקדום? ובתנ"ך שלנו? מה ניתן ללמוד מסיפור ההתנבאות של נביאי אחאב, הנביא מכיהו בן נמלה ומלך יהודה יהושפט על תפקיד הנביא בתנ"ך?ולסיום, איך ניתן, לפי ד"ר שחר ענבר המתארח בפרק זה, להבחין בין נביא אמת לנביא שקר? להבחין בנביא שנבואותיו מתקיימות מול נביא שממש לא יודע על מה הוא מדבר? ומדוע בכלל מדובר בפרדוקס שיכול להיות קטלני?האזנה נעימה, יותם

סילביה קלינברג היתה בטוחה שהיא ידעה איזה בן אדם היה אביה. היא לא תיארה לעצמה שהוא יכול גם להיות מרגל. בואו איתנו אל סיפורו החשאי והמסוכן של מרקוס קלינברג.