כל תכני עושים היסטוריה

בפריז יש בית קברות יפהפה שבו יש קבר אחד יוצא דופן. דורון מנסה לברר מי קבור שם, מה הסיפור שלו, והאם זה קשור לאילומינטי או למוסד.

היקף השימוש במזומן בישראל - ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם - הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות.מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן - ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?...אורח בפרק: הכלכלן איתי צ'ישנבסקי, יוצר הבלוג 'תועלת שולית'.האזנה נעימה,רן

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

גם אתם רוצים לגלול פחות. אכפת לכם מהזמן שלכם ואתם רוצים להשקיע אותו בהתפתחות אישית, במשפחה, בפנאי ונמאס לכם לתת לאחרים לשחק לכם בראש. הפעם מתארח ליאור ברודר, מפתח משחקים, מרצה למדעי המחשב ופסיכולוג קוגניטיבי בנסיון להסביר לנו מה לעזאזל עושים? וגם, איך כל זה קשור לגיימינג, בוטים ואלגוריתמים ומי מרוויח מכל זה?

אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, מספר על השבר המקצועי והאישי ב-7 באוקטובר ואיך נתניהו הצליח לשכנע, גם אותו, בקונספציה ש"הכל בסדר בעזה". בשיחה עם ניר גונטז', הלר מגלה למה ומתי הוא שקל להתפטר, האם לעיתונאי הישראלי יש באמת את הכלים לספר על המציאות בעזה, ולמה זו חובה, בעיניו, לשדר את סרטוני החטופים

We don't have budget to fix the problem, so we accept the risk? Tim McCreight of TaleCraft Security in his (coming soon) book "I don't sign s**t" uses story-telling to argue that front line security leaders should not be accepting multi-billion dollar risks on behalf of the business. We need to escalate those decisions - with often surprising results when we do.

הפרק הכי חשוף שלנו עד כה: מה היתה הפעם הראשונה שנפגשת עם המוות ולמה אנשים כל כך מפחדים לדבר על זה?וגם - איזו פוביה מנהלת את אור-ליה? וכמה פעמים מד"א היה בבית של פולי (תעלו,ואז תעלו עוד קצת).בפרק החדש האחיות פותחות את הפחדים הכי גדולים, את החרדות שאפשר ואולי רצוי לדבר עליהם, וגם סיפור אחד מוזר על איש שאיבד את חייו רק בגלל שרצה ללכת למסיבה ולהרשים את קהל הנשים

מהפכת ה-GenAI מביאה איתה שינויים אדירים לעולם הטכנולוגיה, ובעיקר למפתחים. אצל חלקנו יש התלהבות ושיא של יצירה, אבל אצל אחרים צפים חששות עמוקים על עתיד המקצוע. האם אנחנו בדרך להפוך למיותרים, או שזו רק עוד מהפכה בסדרה של מהפכות שעברנו?בפרק מיוחד וטעון רגשית, עמית בן דור מארח את בועז לביא (שאת קולו בטח התגעגעתם לשמוע) לשיחה עמוקה על ההשפעה של AI על עולם הפיתוח.הצטרפו אלינו לשיחה שכל איש ואשת טכנולוגיה חייבים לשמוע. האנזה נעימה, עמית בן דור. רוצים להמשיך את הדיון? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ החדשה שלנו למאזיני הפודקאסט דרך הקישור בתיאור הפרק!https://chat.whatsapp.com/LZLrrHgJQxw8CJLKHoievE?mode=ac_t קבוצת וואצאפ

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה!יותם

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח.אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון.התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים.זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים. קישורים:פרויקט 2027https://ai-2027.comהתחזית שחוזה את הסערהhttps://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.htmlהמחקר של ארגון METRhttps://arxiv.org/abs/2503.14499